שולחן ערוך יורה דעה רלט ג

שבועה חלה על דבר שאין בו ממש כגון שנשבע שלא יישן או שלא ידבר:

הגה: נידוי יש לו דין שבועה (ב"י סוף סימן ר"ו בשם ילמדנו) וי"א דדנין לחומרא שחל על כל דבר שחל עליו השבועה ועל כל דבר שחל עליו הנדר. (שם בשם רשב"ץ):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(טו) שבועה הלה כו'. אע"ג דנדרים אין חלין על דברים שאין בהם ממש אלא מדרבנן כדלעיל סימן רי"ג שבועה חלה מדאורייתא מפני שהשבועה חלה על גוף האדם ומטעם זה אינה חלה על דבר מצוה אף על גב דנדרים חלים על דבר מצוה כדלעיל סימן רט"ו שא"א לו לישבע שלא יעשה המצוה כגון שלא ישב בסוכה וכה"ג שהרי הוא חייב לישב בה:

(טז) נידוי כו'. ומבואר ברשב"ץ שם דשמתא חרם ונידוי הכל אחד הוא ונראה דאין להקל דבריש נדרים קאמר איידי דתנא נדרים דמיתסר חפצא עליה תנא חרמים דמיתסר חפצא עליה לאפוקי שבועה דקאסר נפשיה אחפצא אלמא דחרמים דין נדר להם הלכך העיקר דיהבינן ליה חומר שבועות וחומר נדרים:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

שבועה חלה. שהשבועה חלה על גוף האדם והגוף יש בו ממש אבל הנדר חל על החפץ וזה הטעם נמי בחילוק לענין דבר מצוה בסעיף ד' דאין על החפץ חיוב לקיים המצות:

באר היטב

עריכה

(ה) ממש: מפני שהשבועה חלה על גוף האדם והגוף יש בו ממש אבל הנדר חל על החפץ וזה הטעם נמי בחילוק לענין דבר מצוה דאין על החפץ חיוב לקיים המצות (ומשום הכי חל הנדר על המצוה) ט"ז.

(ו) לחומרא: כתב הש"ך דשמתא וחרם ונידוי יהבינן להו חומר שבועות וחומר נדרים.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}