שולחן ערוך יורה דעה רלה ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך יורה דעה · רלה · ג · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז ש"ך באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

הדירה שלא תתקשט או שלא תאכל אחד מהמינים אפילו הוא רע ולא טעמתו מעולם ותלאו בתשמיש שאמר קונם תשמישך עלי אם תתקשטי או תאכלי מין פלוני או שאמר קונם הנאת תשמישך עלי אם תלכי לבית אביך יותר מחדש אם הוא דר עמה בעיר או יותר מרגל אם הוא דר בעיר אחרת יקיים ז' ימים ואז יוציא ויתן כתובה ואם היא נדרה שאמרה קונם מין פלוני עלי או קונם שלא אתקשט בקישוט פלוני או שאמרה יאסר תשמישך עלי אם אוכל מין פלוני או אתקשט בקישוט פלוני או אם אלך לבית אבי והוא שמע ולא הפר לה יוציא מיד ויתן כתובה ולהרמב"ם בנדרה היא וקיים לה הוא אם רוצה לישב ולא תאכל מאותו המין תשב ואם הוא אומר אי איפשי באשה נדרנית יוציא ויתן כתובה והוא הדין אם נדרה שלא תלך לבית אביה שאמרה קונם תשמישך עלי אם אלך לבית אבי ושמע הבעל ולא הפר וכן אם אמרה קונם תשמישך עלי אם אלך לבית האבל או לבית המשתה ושמע ולא הפר לה והוא הדין אם אמרה קונם תשמישך עלי אם אעשה שום מלאכה ושמע ולא הפר לה והוא הדין אם אמרה קונם תשמישך עלי אם אשאל משכני כלום או אם אשאיל כלי ושמע ולא הפר:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(יא) ותלאו בתשמיש. דאל"כ אינו יכול להדירה:


(יב) או יותר מרגל. היינו ברדופה אבל באינה רדופה לילך לביתו ג' רגלים סתם יוציא ב' יקיים. טור ועיין בבדק הבית:


(יג) ואם היא נדרה כו'. באסרה עליה פירות וקישוט ולא תלאו בתשמיש צ"ל דהדירה בפירוש כל זמן שהיא תחתיו ומש"ה דוקא יוציא מיד דלאחר שיוציאנה תהיה מותרת בפירות וקישוט והא דצריך להוציאנה מיד לא מטעם מסנא סני לה דטעם זה לא שייך כ"א כשתלתה נדרה בתשמיש אלא היינו טעמא כיון שא"א לה להיות אפילו יום אחד בלא פירות וקישוט והוא לא הפר לה נתן אצבע בין שיניה ולכן הדין נותן שצריך להוציאה מיד וליתן לה כתובה אבל כשהדירה נפשה מפירות וקישוט ותלאו בתשמיש אלא שלא פירשה דבריה שנודרת כל זמן שהיא תחתיו מ"מ צריך להפר מיד מטעם מסנא סני. פרישה. וע"ש שהאריך ובא"ע סימן ע"ד נתבארו דינים אלו כי שם ביתם:


(יד) אם אלך לבית אבי. ע"ד שנחבאת חדש א' כשהוא בעיר ורגל כשהוא בעיר אחרת:


(טו) קונם תשמישך עלי אם אלך לבית האבל כו'. הוא מדברי הטור ומשמע הטעם דכל שלא תלתה בתשמיש לא יוציא ויתן כתובה דאין בידו להפר דאין זה נדר עינוי נפש מה שלא תלך לבה"א או לב"המ וכ"כ הב"ח וצ"ע דנעיל סי' רל"ד סעיף ס"ב פסק המחבר דהוי עינוי נפש וצ"ל דכאן אגב גררא נקט ל' הטור וכן צ"ל בא"ע סי' ע"ד סעיף ה':



באר היטב

(ד) מחדש:    וכתב הט"ז דבנודר מחדש א' ודאי נדר גמור הוא ויקיים כשהוא בעיר עמה ואם הדירה בסתם דינו כיותר מחדש והא דאם דר בעיר אחרת שהשיעור יותר מרגל כתב הטור היינו ברדופה אבל באינה רדופה לילך לביתו אז כשהדיר בסתם או ג' רגלים יוציא. ב' יקיים.


(ה) מיד:    דסברה מדאשתיק ולא הפר מסנא הוא דסני לה ואינה יכולה לגור אצלו כלל וזה הטעם שייך בין תלאו בתשמיש או לא כ"כ הט"ז והפרישה כתב דזה הטעם לא שייך כ"א כשתלתה נדרה בתשמיש אבל באסרה עליה פירות וקישוט ולא תלתה בתשמיש צ"ל דהדירה בפירוש כל זמן שהיא תחתיו ומש"ה יוציא מיד דלאחר שיוציאנה תהיה מותרת בפירות וקישוט וכשהדירה נפשה מפירות וקישוט ותלתה בתשמיש אלא שלא פי' דבריה שנודרת כ"ז שהיא תחתיו מ"מ צריך להפר מיד מטעם מסני סני וע"ש שהאריך.


(ו) ושמע:    כתב הש"ך ומשמע דכל שלא תלת' בתשמיש לא יוציא ויתן כתוב' דאין בידו להפר דאין זה נדר עינוי נפש מה שלא תלך לבית האבל או לבה"מ וכ"כ הב"ח וצ"ע דלעיל סי' רל"ד סעיף ס"ב פסק המחבר דהוי עינוי נפש ונ"ל דכאן אגב גררא נקט לשון הטור וכן צ"ל באבן העזר סי' ע"ד ס"ה והט"ז כתב דבאמת כאן מיירי אף בלא תלתה בתשמיש אלא דנקט בתלתה בתשמיש דאפ"ה חייב להוציא מידו ואין נותנין ז' ימים כיון שהיא נדרה והוא קיים.







▲ חזור לראש