באר היטב על יורה דעה רלה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך יורה דעה רלה |

סעיף א[עריכה]


(א) שבעה:    שכן דרך אשה נדה להיות ז' ימים בלא תשמיש וכתב הש"ך דכ"ז לא מיירי אלא כשעומד בנדרו אבל ודאי יכול להתיר ע"י חכם כדלעיל סי' רל"ד סכ"ג ומ"ט והא דלא יוציא מיד משום דשמא ימצא בתוך כך פתח לנדרו וכתב בתשו' הרשב"א בשם רב האי גאון שאפילו נשבע שיוציא לאשתו אינה שבועה כאילו נשבע שלא יפרע לב"ח שאין בדבריו כלום ואין כן דעת הש"ך אלא דשבוע' מעלייתא היא רק שמתירין לו ע"ש שמביא ראיות לדבריו.

סעיף ב[עריכה]


(ב) ויקח:    כתב הש"ך וצריך הבעל לשלם לו אח"כ וכן לעיל סי' רכ"א ס"ח באומר כל הזן וכו' ודוקא בהלך אצל חנוני הרגיל אצלו אינו מחויב לפרעו אא"כ ירצה דנראה כשלוחו וכ"כ הב"ח אבל אין כן דעת הט"ז דפסק גם כאן אין חיוב עליו לשלם וכמ"ש שם בסי' רכ"ח ע"ש.


(ג) סתם:    היינו כשהדירה בסתם או ליותר מל' יום אבל הדירה בפירוש לל' יום יקיים ש"ך והטעם דשיעור ל' יום שאז אינה מקפדת להתפרנס ע"י פרנס טפי זילא לה מילתא בפני הבריות.

סעיף ג[עריכה]


(ד) מחדש:    וכתב הט"ז דבנודר מחדש א' ודאי נדר גמור הוא ויקיים כשהוא בעיר עמה ואם הדירה בסתם דינו כיותר מחדש והא דאם דר בעיר אחרת שהשיעור יותר מרגל כתב הטור היינו ברדופה אבל באינה רדופה לילך לביתו אז כשהדיר בסתם או ג' רגלים יוציא. ב' יקיים.


(ה) מיד:    דסברה מדאשתיק ולא הפר מסנא הוא דסני לה ואינה יכולה לגור אצלו כלל וזה הטעם שייך בין תלאו בתשמיש או לא כ"כ הט"ז והפרישה כתב דזה הטעם לא שייך כ"א כשתלתה נדרה בתשמיש אבל באסרה עליה פירות וקישוט ולא תלתה בתשמיש צ"ל דהדירה בפירוש כל זמן שהיא תחתיו ומש"ה יוציא מיד דלאחר שיוציאנה תהיה מותרת בפירות וקישוט וכשהדירה נפשה מפירות וקישוט ותלתה בתשמיש אלא שלא פי' דבריה שנודרת כ"ז שהיא תחתיו מ"מ צריך להפר מיד מטעם מסני סני וע"ש שהאריך.


(ו) ושמע:    כתב הש"ך ומשמע דכל שלא תלת' בתשמיש לא יוציא ויתן כתוב' דאין בידו להפר דאין זה נדר עינוי נפש מה שלא תלך לבית האבל או לבה"מ וכ"כ הב"ח וצ"ע דלעיל סי' רל"ד סעיף ס"ב פסק המחבר דהוי עינוי נפש ונ"ל דכאן אגב גררא נקט לשון הטור וכן צ"ל באבן העזר סי' ע"ד ס"ה והט"ז כתב דבאמת כאן מיירי אף בלא תלתה בתשמיש אלא דנקט בתלתה בתשמיש דאפ"ה חייב להוציא מידו ואין נותנין ז' ימים כיון שהיא נדרה והוא קיים.

סעיף ד[עריכה]


(ז) לאשפה:    משום שנראית כשוטה. ש"ס. וכ"כ באבן העזר סי' ע"ו סי"ב.

סעיף ו[עריכה]


(ח) כלום:    דאין אדם אוסר דבר של חבירו על חבירו ולא מצינו נדרים כאלו דחייל עליה אלא א"כ תלתן בתשמיש עכ"ל הט"ז.