שולחן ערוך יורה דעה ריז יג

הנודר מהתמרים מותר בדבש תמרים:

הגה: אע"פ ששם התמרים עליו ונקרא דבש תמרים הואיל ונשתנה צורתן ממה שהיו תחילה משא"כ בקומא דחלבא (ר"ן בשם רשב"א) ועוד דמה שנקרא דבש תמרים אינו אלא כדי להבדילו משאר דבש (הר"ן)

מדבש תמרים מותר בתמרים מסתוניות (פי' ענבים רעים הנשארים בגפן בימות הסתיו ועושין מהם חומץ) מותר בחומץ היוצא מהם:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(יט) מותר בדבש תמרים וכו'. כתב הב"ח ויש לעיין אמאי לא תניא בשאמר תמרים אלו או שאני טועם תמרים דאסור ביוצא מהן כדקתני בזיתים וענבים וכדלעיל ס"ס רי"ו וכן גבי ירק (לעיל סעיף י') ה"ל למיתני דאסור אף בירקות השדה ובדלועין כי היכי דתני בכבוש שאני טועם דאסור בכל הכבושים וכן בצלי ושלוק ומליח תני כשאומר שאני טועם דאסור בכל צלי ושלוק ומלוח (והוא בטור ע"ש) ומ"ש הכא דלא תני הכי ע"כ ונראה דלק"מ דאטו תנא כי רוכלא ליחשב וליזל אבל לקושטא דמילתא בכולהו דינא הכי:

(כ) ועוד דמה שנקרא דבש תמרים כו'. אבל בקומא דחלבא כי קרו ליה קומא דחלבא מפני שעדיין תורת חלב עליו קרי ליה הכי ולא להפריש בין זה לאחר שאין נקרא קום אלא זה. שם:

(כא) מסתוניות. פי' סופי ענבים שאין מתבשלין. טור:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

אף על פי ששם התמרים כו'. תירוץ זה כתב ב"י בשם הר"ן ומצאתי למוהר"ר ליב מפראג שתירץ דשאני קום החלב דהוה עדיין משקה כמו תחלה משא"כ בדבש תמרים שתחלה היה אוכל ועכשיו נעשה משקה:

מסתוניות. פירוש סופי ענבים שאינם מתבשלים:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}