שולחן ערוך יורה דעה קצ לט
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קצ · לט · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
אין האשה טמאה משום כתם שמצאה בחלוקה, אלא אם כן היה בדוק לה קודם שלבשתו. אבל אם אינו בדוק קודם שלבשתו, ולבשתה בלא בדיקה ומצאה בו כתם, טהורה:
מפרשים
(מו) טהורה. אפי' יודעה ממי לקחתו כיון שלא היה בדוק אני אומר כתם זה כבר היה שהכתמים מדבריהם והולכים בהם להקל:
אבל אם אינו בדוק כו'. ברשב"א ובטור כ' בלשון זה אבל אם לקחה חלוק מן השוק ולבשתו בלא בדיקה כו' וכן נמי כוונת הש"ע כאן במה שכ' אבל אם אינו בדוק כו' ואינו כלשון אינו בדוק שנז' בסעי' ל"ו דטמאה ביש בה כגריס ועוד דהתם מיירי שהצניעתו בחזקת נקי וכמו שזכרתי שם בשם הרשב"א דבזה איירי בגמ' בעד שאינו בדוק ונגררו הפוסקים אחר לשון הגמרא אבל כאן נקט הש"ע לישנא דעלמא אינו בדוק כלומר אין לה שום ידיעה ממנו ולכאורה קשה הדיוק אהדדי כאן דברישא אמר דוקא אם היה בדוק טמאה אבל בדוק ואינו בדוק דהיינו אותו שנזכר בסעיף ל"ו טהורה ובסיפא אמר דוקא אם לקחה מן השוק טהורה וזהו צד היותר טוב דוקא ונראה דמ"ה כתבו כאן ברישא אא"כ היה בדוק לה ולא כתבו אלא א"כ בדקה אותו אלא להורות שאף אם לא בדקה אותו בבירור רק שהיה לה בחזק' בדוק דהיינו באופן שזכרתי בשם הרשב"א והוא אותו שנקרא בסעיף ל"ו אינו בדוק בלשון התלמוד נמצא דלענין דינא הוי הך דין דסעיף זה מכוון ממש עם סעיף ל"ו ומו"ח ז"ל הבין דהאי אינו בדוק הוא דומיא דסעיף ל"ו וע"כ הוקשה לו מדברי הרא"ש דהיינו סעיף ל"ו אהך דהכא וניחא ליה דשם בדעת הרא"ש דמיירי שקנחה עצמה גרע טפי מהך דהכא דלא קנחה עצמה כלל רק שמצאה כתם. וקשה דהא סעיף זה הוא מדברי הרשב"א ואיהו ס"ל אפילו בעד שאינו בדוק דסעיף ל"ו דטהורה ושם מיירי בקנחה עצמה ואף הרא"ש דמחמיר שם מכל מקום כאן דמיירי בלקחה מן השוק שהוא יותר קל כמו שזכרנו ודאי גם הרא"ש מודה כיון שלא מצינו שחולק למה נבדה מלבנו פלוגתא ותו דמה טעם יש לחלק בין קינחה ולא הרגישה דם למצאה כתם בלא קינחה דהא תרוייהו לאו דאורייתא דמן התורה אין האשה טמאה אפילו ראתה עד שתרגיש שיצא דם מבשרה כמ"ש ר"ס זה וכל שלא הרגישה וקינחה ולא ראתה על העד ואחר כך מצאה על העד הוה ע"ז דין כתם וטומאתו מדרבנן ואע"ג דס"ל לר' בפ' כל היד בעד שאינו בדוק ומצאה אח"כ דם עליו דטמאה משום נדה היינו משום דכיון דהיה בחזקת בדוק קצת תחלה כמ"ש שם התוספות ורמב"ן בת"ה הארוך הוה לר' כאלו ראתה בבירור דם על העד אחר הבדיקה והיא טמאה מן התורה אבל אנן לא קי"ל כרבי אלא כר' חייא דלא מטמא אלא משום כתם וא"כ היאך נחלוק בינו לכתם גם הטור בשם הרא"ש כתב בהדיא בעד שאינו בדוק דסעי' ל"ו שטמאה כשאר כתם וא"כ ברור הוא שדין קינחה בעד שאינו בדוק ודין מצאה כתם שוין ששניהם טהורים בלקחה מן השוק וכמו שזכרנו בסעיף ל"ז בשם הרשב"א וזה ראיה ברורה ודין דסעיף ל"ו דהיינו שהוא קצת בחזקת בדוק טמאה אפילו במצאה כתם ועוד ראיה מסוף סי' זה סעיף נ"ד דאינו בדוק לא הוה רק כמו כתם וכמו שכתבתי שם זהו ברור ופשוט לפע"ד:
(לז) בדיקה: אפילו יודעת ממי לקחתו כיון שלא היה בדוק אני אומר כתם זה כבר היה שהכתמים מדבריהם והולכים בהם להקל. ש"ך.