שולחן ערוך יורה דעה קצ לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

בדקה עצמה בעד הבדוק לה וטחתו בירכה, ולמחר נמצא עליו דם, אם משוך, טמאה אפילו בכל שהוא, ואם עגול, טהורה, אם אין בו כגריס ועוד. ויש אומרים שאף עגול טמא בכל שהוא:

מפרשים

 

ש"ך - שפתי כהן

(מג) וי"א שאף עגול כו'. ול"ד להניחתו תחת הכר וכסת דשם המאכולת מצויה מה שאין כן בירכה ופסק הב"ח כהי"א:
 

ט"ז - טורי זהב

וטחתו בירכה כו'. דגם כאן י"ל שמאכולת היתה על ירכה ונתמעכה בהטחה שהטיחה על הירך והי"א הוא הרמב"ם מחמיר בירכה וס"ל דדוקא בכר וכסת שבסעיף הקודם לזה הקילו בעגול ואין בו כגריס ועוד וכדאיתא במתני' פרק כל היד אבל בירכה לא ונ"ל טעמו דס"ל ממה נפשך יש להחמיר אם נמצא דם על הירך איהו לטעמיה אזיל דכל שנמצא על בשרה לא תלינן במאכולת אפילו בפחות מגריס כמ"ש לעיל סימן זה סעיף ח' בשם י"א דהוא ג"כ הרמב"ם ואם לא נמצא כאן דם על הירך הרי הוכחה לפנינו דהדם שעל העד הוא מגופה דאי מהמאכולת שטחתה על ירכה היה לה להמצא גם על הירך כיון ששם נתמעכה משא"כ אם בא מגופה אפשר שלא נגע בירך באותו חלק שעליו הדם כן נ"ל טעמו והוא נכון מאד. והטור כתב בשם הרא"ש שגם הוא ס"ל בטחתו בירכה אפילו בכל שהוא מדכתב שטמאה משום נדה ותמה הב"י דהא גם בגמרא איתא לשון זה ונ"ל דדייק הטור מדהוצרך הרא"ש לכתוב שטמאה משום נדה והוא דבר שאינו צריך דבשלמא בזמן התלמוד היה נפקא מינה מזה לענין טומאה וטהרה שיש חומרא בטמאה משום נדה לטמאה משום כתם אבל הרא"ש שאין דרכו להביא אלא דברים הנוהגים עכשיו ומאי נפקא מיניה שטמאה משום נדה או משום כתם אלא ודאי לכוונה זאת שטמאה אפילו בכל שהוא. כן נ"ל:
 

באר היטב

(לד) בירכה:    דגם כאן י"ל שמאכולת היתה על ירכה ונתמעכה בהטחה שהטיחה על הירך ופסק הב"ח כהי"א דאף עגול טמאה בכ"ש (דס"ל דל"ד למניחתו תחת הכר דשם מאכולת מצויה משא"כ בירכה).

פירושים נוספים


▲ חזור לראש