שולחן ערוך יורה דעה קצ לג
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קצ · לג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
האשה שבדקה עצמה בעד (פירוש סמרטוט מענין וכבגד עדים כל צדקותינו) הבדוק לה ונמצא עליו אפ' טיפה כחרדל, בין עגול בין משוך, טמאה. ולא עוד, אלא אפילו נמצא על הכתם מאכולת מעוכה, טמאה. וכן הדין כשבדקה בו והניחתו בקופסא ואחר שעה בדקה אותו ומצאה עליו דם כל שהוא, בין משוך בין עגול, טמאה:
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(מא) וכן הדין כשבדקה בו והניחתו בקופסא כו'. אעד הבדוק לה דלעיל מיניה קאי ובפרישה סמ"ז כתב דקאי אפילו אעד שאינו בדוק לה כו' ע"ש וקשה דבכה"ג לכ"ע בכל שהוא טהורה וכדאיתא בש"ס דף י"ד ע"א להדיא דבעינן כגריס ועוד וכן כתבו כל הפוסקים והט"ו בסל"ו וזה פשוט:
ט"ז - טורי זהב
מאכולת מעוכה כו'. הטעם שאותו מקום בדוק הוא אצל מאכולת וע"כ חמור העד מחלוקה דבחלוקה תנינן במאכולת כל שאין בו כגריס ועוד אבל עד זה שהיה בדוק לה קודם הקינוח וקים להו לרבנן דאין שם מאכולת ודאי דם זה מגופה היא ומאכולת מעלמא אתא בעוד שהוא בגופה:
וכן הדין כשבדקה והניחתו בקופסא כו'. זה דברי רשב"א לא בא למעט אם הניחתו במקום מגולה דטהור אם נמצא לאחר זמן עליו דם דזה אינו דפשוט במתניתין (נדה י״ד.) בנמצא על עד שלה לאחר זמן דטמא מספק אלא היפוכו דסיפא קאמר דהיינו אם הניחתו תחת כר או כסת או טחתו ביריכה וביאור דבריו דבנמצא תכף על העד הבדוק פשיטא דטמא ואפילו אם לא נמצא הדם עד למחר ה"נ דטמא אם היה מונח בנתיים בקופסא ולא הוטח בירכה משא"כ אם הוטח בירכה דסיפא ובטור כתוב כאן ולמחר מצאה עליו דם אפילו כל שהוא או שהניחתו בקופסא כו' והוא דבר שאין לו ביאור לפי ע"ד דרישא במה מיירי היכן היה מונח העד ואף לפי מה שתיקנו ב"י דמיירי שהיה מונח במקו' מגולה ולא זו אף זו קאמר מכל מקום אינו מיושב דהא ברישא לא הוזכר כלל באיזה מקום הוא מונח שיהא שייך עליו בסיפא לשון או שהניחתו בקופסא ובפרישה כתב דהך או אפי' שהניחתו בקופסא מיירי בעד שאינו בדוק ודבר זה לא ניתן להכתב דבגמרא (נדה י״ד:) איתא להדיא דאפילו רבי דמחמיר ביותר באינו בדוק ומטמא משום נדה מודה דבעי' כגריס ועוד דוקא ואי לא דמסתפינא להגיה נ"ל דהאי ולמחר דרישא הוא טעות סופר וצריך להיות ומצאה עליו דם אפי' כל שהוא או שהניחתו בקופסא ולמחר כו' ויהיו דבריו מכוונים כדברי הרשב"א שזכרנו ובזה מיושב לי מה שקשה על הטור במ"ש בעד שאין בדוק ולמחר נמצא עליו ולא כתב אפילו במונח בקופסא כדאיתא בגמ' (נדה י״ד.) הביאה ב"י לדידי ניחא דאדרישא סמיך כלומר דברישא בעד הבדוק כתב שאם נמצא למחר ובנתיים היה בקופסא טמא אבל אם אירע כן באינו בדוק טהור לרשב"א דאילו לגירסא שלפנינו קשה כיון שברישא נקט למחר לענין עד בדוק ויש מזה שני חלוקות היה לו לומר בסיפא היפך ג"כ שני חלוקות לענין למחר ולענין בקופסא:
באר היטב
(ל) בקופסא: כתב הש"ך אעד הבדוק לה דלעיל קאי ובפרישה כתב דקאי אפילו אעד שאינו בדוק לה וקשה דבכה"ג לכ"ע בכל שהוא טהורה דבעינן כגריס ועוד וכ"כ כל הפוסקים עכ"ל וכ"פ הט"ז וכתב דלא בא המחבר למעט אם הניחתו במקום מגולה דטהור אם נמצא לאחר זמן עליו דם דזה אינו דפשוט במתני' בנמצא על עד שלה לאחר זמן דטמא מספק אלא היפוכו דסיפא קאמר דהיינו אם הניחתו תחת כר או כסת או טחתו בירכה וביאור דבריו דבנמצא תיכף על העד הבדוק פשיטא דטמאה אלא אפילו לא נמצא הדם עד למחר נמי טמאה אם היה מונח בנתיים בקופסא ולא הוטח בירכה משא"כ אם הוטח בירכה דסיפא עכ"ל.
פתחי תשובה
(לה) בעד הבדוק. ראיתי בכתבי הרב הגדול מהר"ר דניאל ז"ל שנסתפק אם בדקה קצת מן העד וקצת העד לא בדקה ובדקה א"ע ממקום הבדוק וכעת נסתפקה שמא נתז מעל ידה ממקום שאינו בידוק ומצאה פחות מכגריס מה דינה ודעתו נוטה להקל אך אם לא בדקה היטב רק דרך העברה בזה מותרת בודאי עמש"ל ר"ס קפ"ג:
(לו) אפילו טיפה. [עי' בתשובת נו"ב תניינא סי' ק"א ובתשובת חמדת שלמה סי' כ"ד מ"ש בזה]: