שולחן ערוך יורה דעה קצ ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

אם הרגה פשפש או הריחה ריחו, תולה בו עד כתורמוס (פירוש מין ממיני הקטניות שהוא מר ובלע"ז לופינ"ו):

מפרשים

 

ש"ך - שפתי כהן

(יא) אם הרגה כו'. ודעת הרשב"א דבמקומות שהפשפש והרחש מצויין תולין. בה כתורמוס אע"פ שלא הרגה והב"ח פסק דלא כוותיה משום דרא"ש וט"ו לא ס"ל הכי ואינו מוכרח דאפי' יהיה פי' דברי הרא"ש כפי' השני שכ' ב"י מ"מ אפשר דלענין הסברא מודי' דהיכא שהוא מצוי תולין בו ולא דבר מזה וכ"כ ר' ירוחם נכ"ו ח"ב דאם נתעסקה בפשפש כו' או במקומות שנמצאים הרבה מהם שיש עיירות ומקומות שמצויים לרוב תולים בו עד כתורמוס עכ"ל. וכבר נודע דרבינו ירוחם כתב ספרו ע"פ דברי הרא"ש [ועוד] דבכתמים שומעין להקל:

(יב) פשפש. בל"א וואנץ. פרישה:
 

ט"ז - טורי זהב

אם הרגה פשפש. הוא וואנ"ץ בל"א:

או הריחה ריחו כו'. אבל בלאו הכי לא תלינן בפשפש וז"ל הרא"ש שהביא בית יוסף אבל מסתמא לא תלינן ביה משום דלא שכיח משמע דבמקומות השכיחים תלי' בהו כמו במאכולת וכ"כ הרשב"א בהדיא הביאו ב"י דאז תולה בפשפש עד כתורמוס אלא שהרב ב"י שיכל את ידיו וכ' שיש לפרש דברי הרא"ש מה דכתב הרא"ש לא שכיח היינו לא שכיח שיהיה סמוך לגוף כ"כ ולא תריח ריחו וכתב אח"כ שיש לדחות לומר כן והביא עוד דברי הרב המגיד שהביא דברי רשב"א וכתב עליהם שהרמב"ן ורמב"ם לא חילקו בין שכיח או לא אפשר דס"ל אפי' בשכיח אין תולין כיון דמריח ולא אמרי' אפשר שהריחה ולאו אדעתא כו' ולענין הלכה נראה כיון שהרשב"א מפרש כן בהדיא להקל ודברי הרא"ש מבוארים כן לפי פשוטן ומשמעותן וכ"כ בד"מ בשם רבינו ירוחם דבשכיחי פשפשים תלינן בהו ובכתמים שומעין להקל ע"כ נראה דבמקום דשכיחי טובא פשפשים יש להקל ולתלות בהן הכתמים עד כתורמוס כנ"ל. ופירוש תורמוס הוא מין קטנית עגולה ורחב כמעה קטנה. ומבואר בב"י דבמקום דתלינן בפשפש אין חילוק בין ארכו כרחבו או לא:
 

באר היטב

(ז) פשפש:    הוא וואנ"ץ בל"א. ודעת הרשב"א דבמקומות שהפשפש והרחש מצויים תולין בהם כתורמוס אע"פ שלא הרגה והב"ח פסק דלא כותיה ואינו מוכרח וכבר נתבאר דבכתמים שומעין להקל עכ"ל הש"ך וכ"פ הט"ז ופירוש תורמוס הוא מין קטנית עגולה ורחב כמעה קטנה ומבואר בב"י דבמקום דתלינן בפשפש אין חילוק בין ארכו כרחבו או לא.
 

פתחי תשובה

(טו) עד כתורמוס. עי' בס"ט שכתב דצ"ע לדידן דקיי"ל לקולא לקמן סעיף כ"ו בהא דנתעסקה בכגריס דתולה בנמצה עליה כשני גריסין וא"כ בהרגה פשפש דהוי כמו כנתעסקה בכתמים אם יש לתלות בזה אם היה כתורמס ועוד ולומר דאותו עוד הוא ממאכולת:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש