שולחן ערוך יורה דעה קס ח
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קס · ח · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
אפילו לבניו ובני ביתו אסור להלות ברבית אע"פ שאינו מקפיד עליהם ובודאי נותנו להם במתנה:
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(יג) ובודאי נותנו כו' ואע"ג דאפילו אומר אני נותנו לך במתנה אסור לעיל סעיף ה' התם ה"ט משום דאנן סהדי דמשום שהלוה לו נותן לו במתנה אבל בבני ביתו אע"פ שנותן להם במתנה מפני שאינו מקפיד עליהם אסור ולפי מה שכתב בפרישה דמ"ש דנותנו להם במתנה הרבית מצד אחר כו' נמי לק"מ אבל אין הלשון משמע כפירושו וכן בעט"ז משמע כדפירישית עיין שם.
ט"ז - טורי זהב
אפילו לבניו כו'. משמע שהם לווין ממנו מעות ונותנים לו רבית ומ"ש אח"כ ובודאי נותן להם במתנה ר"ל שחוזר ונותן להם או שאינו לוקח מהם כלל וזה דוחק לפרש כן וברמב"ם כתוב להדיא שאינו מקפיד ובמתנה הוא שנותן להם משמע דהוא נותן להם רבית אלא שאין בנתינה זו איסור שמתנה בעלמא היא וכן כוונת הטור והש"ע ומ"ש אסור להלות פירושו לעשות הלואה מהם וכן העתיק בלבוש אסור להלות מבניו כו' אלא דקשה מה שאמרו בגמרא מותר לאדם להלות לבניו ברבית כדי להטעימן טעם רבית ולאו מלתא היא דלמא אתי למסרך ופירש"י כדי להטעימן טעם רבית שידעו כמה מצטער הנותנו כו' ולהרמב"ם לא נוכל לפרש כן ונראה דהרמב"ם מפרש הגמרא שאם רוצה אדם להרגיל בניו שיהיה להם מחיה בהלואת עובדי כוכבים ברבית ירגיל אותם במה שיתן להם רבית וידעו שהיא מחיה טובה ועל זה מסקינן שאסור דלמא אתי למסרך ויעשו כן אף בישראל וניחא פי' זה יותר מפירש"י מתרי טעמי חדא דלרש"י יש להקשות למה אמר מותר היה לו לומר לשון שיש מצוה לעשות כן כדי להפרישם מאיסורא שנית דאמר בגמרא טעם רבית היה לו לומ' צער רבי' ולהרמב"ם ניחא:
באר היטב
(ח) במתנה: וכן ללות מהם אסור וכ' הש"ך ואע"ג דאפילו אומר אני נותנו לך במתנה אסור לעיל ס"ה התם ה"ט משום דאנן סהדי דמשום שהלוה לו נותן לו במתנה אבל בבני ביתו אע"פ שנותן להם במתנה מפני שאינו מקפיד עליהם אסור.