שולחן ערוך יורה דעה קסא יא
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קסא · יא
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
שטר שיש בו רבית בין של תורה בין של דבריהם גובה את הקרן לבדו והוא שיהא ניכר שהוא רבית:
- הגה: כגון שהוא מפורש בשטר הקרן בפני עצמו (הרא"ש והמרדכי והגהות מיימוני ונ"י ותוס' והג"א וטח"מ סי' נ"ב דלא כהרמב"ן) או שלא היה נכתב בשטר רק הקרן ועדים מעידים על הרבית (טור) וכל מי שבא לידו יקרע השטר דחיישינן שמא יגבה בו הרבית (הגהות מיימוני פ"ד ותוס' ומרדכי והג"א בשם תוספתא)
אבל אם אינו מפורש אלא שכולל הקרן עם הרבית אינו גובה בו אפילו הקרן. (ועיין בחושן המשפט סימן נ"ב):
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(יז) הקרן בפני עצמו והרבית בפני עצמו וגבי אפילו ממשעבדי והעדים לא נפסלו אפילו ברבית דאורייתא דלא תשימון עליו נשך לא משמע לאינשי אלא בלוה ומלוה כן כתבו התוספות והרא"ש ורוב הפוסקים וכן נראה דעת המחבר בח"מ סי' ל"ד ור"ס נ"ב.
(יח) וכל מי כו' ארישא קאי אבל כשלא נכתב בשטר רק הקרן פשיטא דלא יקרענו.
(יט) דחיישינן שמא יגבה בו הרבית בב"י מסיק דאפי' מפורש בו רבית דאורייתא חיישינן לב"ד טועין וכ"כ בד"מ.
(כ) אפי' הקרן דגזרינן שמא יגבה הרבית בתורת קרן ומיהו היכא דהלוה מודה י"א דגובה וכמ"ש הרב בח"מ סי' נ"ב (סעיף א') ע"ש. וכתוב בתשובת משאת בנימין סי' ל"ד דמ"מ א"צ הלוה ליתן שום דבר מהריוח שהרויח במעות של המלוה אפילו הרויח הרבה אלא שראוי לקנסו ליתן מהריוח לעניי העיר.
ט"ז - טורי זהב
כגון שהוא מפורש בשטר. דאם לא כן הרי העדים פסולים דרשעים הם שמעידים שחתמו על איסור:
רק הקרן.) פי' הכל נכלל בתורת קרן והעדים לא ידעו שיש שם רבית אלא שהעדים אחרים יודעים שיש כאן רבית) ובזה פסק כרמב"ן:
וכל מי שבא לידו יקרע השטר. כצ"ל והטעם בהגה' אשר"י לפי שהוא עובר בקיומו ובב"י היה נוסחא ישנה מוטעת לפניו בלשון זה אובד בקיומו והאריך בביאורו ללא צורך כי בדפוסים חדשים כתוב להדיא כמו שזכרתי:
אינו גובה בו אפי' הקרן. מבואר בב"י בשם מהרי"ק דהיינו מכח השטר אבל אם לוה מודה בקרן חייב לשלם הקרן ובח"מ סי' נ"ב מביא רמ"א וי"א שפטור אפילו מקרן אפילו הודה וכתבתי שם שאין שום דעה סוברת כן ולאו הלכתא היא:
באר היטב
(יג) ניכר: דאל"כ הרי העדים פסולים דרשעים הם שמעידים שחתמו על איסור. ט"ז. והש"ך כתב דמיירי שכתב הקרן בפ"ע והרבית בפ"ע וגבי אפילו ממשעבדי והעדים לא נפסלו בכך אפילו ברבית דאורייתא דלא תשימון עליו נשך לא משמע לאינשי אלא במלוה ולוה וכ"נ דעת המחבר בחושן משפט סי' ל"ד וריש סימן נ"ב.
(יד) יקרע: ואפילו מפורש בו רבית דאורייתא חיישינן לב"ד טועין שיגבו בו הרבית וזה קאי דוקא ארישא שמפורש בשטר הקרן בפ"ע והרבית בפ"ע אבל בשלא נכתב בשטר רק הקרן פשיטא דלא יקרענו. ש"ך.
(טו) הקרן: דגזרינן שמא יגבה הרבית בתורת קרן ומיהו היכא דהלוה מודה י"א דגובה וכמ"ש הרב בחושן משפט סימן נ"ב וכתב בתשובה מ"ב דמ"מ א"צ הלוה ליתן שום דבר מהריוח שהרויח במעות של המלוה אפילו הרויח הרבה אלא שראוי לקנסו ליתן מהריוח לעניי העיר עכ"ל הש"ך. וכתב הט"ז דבחושן משפט סי' נ"ב מביא רמ"א י"א שפטור אפילו מקרן אפילו הודה וכתבתי שם שאין שום דעה סוברת כן ולאו הלכתא היא עכ"ל.