שולחן ערוך יורה דעה קנה ג
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קנה · ג
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
בשאר איסורים מתרפאים במקום סכנה אפי' דרך הנאתן ושלא במקום סכנה כדרך הנאתן אסור שלא כדרך הנאתן מותר חוץ מכלאי הכרם ובשר בחלב שאסורים אפילו שלא כדרך הנאתן אלא במקום סכנה:
- הגה: ועיין לעיל סימן קכ"ג י"א דכל איסורי הנאה מדרבנן מותר להרפאות בהן אפילו חולה שאין בו סכנה (ר"ן פכ"ש בשם י"א וריב"ש סי' מ"ה). ואפי' יין נסך בזמן הזה מותר להתרפאות בו ולעשות ממנו מרחץ אע"פ שהוא כדרך הנאתן ובלבד שלא יאכל וישתה האיסור הואיל ואין בו סכנה וכל שכן דמותר לזלף יין על גבי אש דאפי' לבריא מותר דריחא לאו מילתא היא (ארוך כלל ל"ט).
- מותר לשרוף שרץ או שאר דבר איסור ולאכלו לרפואה אפילו חולה שאין בו סכנה חוץ מבעצי עבודת כוכבים (ארוך כלל ל"ב). וכל חולה שמאכילין (לו) איסור צריכים שתהא הרפואה ידועה או על פי מומחה (שם כלל נ"ט).
- ואין מתירין שום דבר איסור לחולה אם יוכל לעשות הרפואה בהיתר כמו באיסור אע"פ שצריך לשהות קצת קודם שימצא ההיתר מאחר שאין סכנה בדבר (בית יוסף ותשובת הרשב"א סוף סימן קל"ד):
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(יב) בשאר איסורי הנאה מתרפאין כו':
(יג) שלא כדרך הנאתן כו'. לצורך רפואה אבל שלא לצורך רפואה אפי' שלא כדרך הנאתן אסור הרא"ש פרק כל שעה ופשוט הוא והיינו באיסורי הנאה אבל באיסורי אכילה שרי כדאי' בפוסקים:
(יד) מותר להתרפאות כו'. ובלבד שלא יאכל וישתה האיסור. שם. וכ"כ הרב בסמוך והיינו דוקא כדרך אכילתן אבל שלא כדרך אכילתן כ' המרדכי ואגודה ר"פ כ"ש בשם ראבי"ה דמותר. וכתב עוד המרדכי שם דמהאי טעמא מותר לאכול חלב חי ומיהו אדם בריא יזהר ע"כ ועיין בתשו' ר"א ן' חיים סי' קי"ב:
(טו) אפילו חולי כו'. אפי' דרך הנאתן:
(טז) בזמן הזה. כלו' דעובדי כוכבים בזמן הזה לאו עובדי עבודת כוכבים הן וכדלעיל סימן קכ"ג וקכ"ד וכמה דוכתי והרשב"א דאוסר בתשובה (והביאו ב"י ר"ס קכ"ג) לעשות מרחץ מסתם יינם מיירי לדין הש"ס וכ"כ הריב"ש סי' נ"ה דסתם יינם דינו כדין עצי עבודת כוכבים והיינו לדין הש"ס ונ"מ במקום שהגוים שם עובדי עבודת כוכבים הן:
(יז) ולעשות ממנו מרחץ לחולה. אבל לבריא לא דסיכה בכלל שתיה או"ה שם:
(יח) דמותר לזלף כו'. ע"ל ס"ס ק"ח ס"ק (י') [כ"ה]:
(יט) או שאר דבר איסור. אפי' הוא מאיסורי הנאה דקי"ל כל הנשרפין אפרן מותר חוץ מעצי עבודת כוכבים ויי"נ ריב"ש סי' רכ"ה וכן נראה דעת הרב:
(כ) הרפואה ידועה כו'. עיין בא"ח סי' שכ"ח ותרי"ח:
באר היטב
(ז) איסורים: פירוש איסורי הנאה מתרפאים כו' לצורך רפואה אבל שלא לצורך רפואה אפילו שלא כדרך הנאתן אסור הרא"ש ופשוט הוא והיינו באיסורי הנאה אבל באיסורי אכילה שרי כדאי' בפוסקים עכ"ל הש"ך.
(ח) שאין: אפילו דרך הנאתן וכ' המרדכי דמותר לאכול חלב חי אפי' חולה שאין בו סכנה ומיהו אדם בריא יזהר וגם אסור לאדם בריא לעשות לו מרחץ מסתם יינם דסיכה בכלל שתיה הוא. או"ה. אבל לחולה מותר דעובדי כוכבים בזה"ז לאו עובדי עבודת כוכבים הן וע"ל סוף סימן ק"ח ס"ה בהג"ה מה שהקשה הש"ך וע"ש.
(ט) לרפואה: ואפילו איסורי הנאה דקי"ל כל הנשרפין אפרן מותר חוץ מעצי עבודת כוכבים ויי"נ. ריב"ש.
(י) ידועה: ע"פ מה שנתבאר באורח חיים סימן שכ"ח וסימן תרי"ח ע"ש.