באר היטב על יורה דעה קנה
סעיף א
[עריכה](א) סכנה: משמע דעת המחבר דאם אין בו סכנה בכל ענין מותר אבל הרא"ש וטור פסקו דבדבר שאין בו חולי ואין בו סכנה לא יתרפא ממנו כיון דאין ברפואה זו אומנות אם ימיתנו לא יתלו הדבר בחסרון ידיעתו אלא יאמרו בלא"ה הגיע זמנו למות או ששונאו היה והמיתו ולא מרע נפשיה לגבי אחרים עכ"ל הש"ך.
(ב) לסמוך: שירא שמא ישאל גם לאחרים אבל לא יקחו ממנו דכדי למכור חיישינן שמא משקר א"נ שמא יערב בו סם המות. ב"י.
(ג) בשכר: ומהרש"ל כתב דזה חידוש הוא דש"ס סתמא קאמר וגם גדולה השנאה כו' דלא חייש לשכרו היכא דליכא למיחש שמרע חזקתו ע"כ ואחריו נמשך הב"ח אבל הש"ך השיג עליהם ומסיק דהעיקר כדעת הרמ"א ע"ש.
(ד) אפיקורוס: פי' עובד כוכבי' אפי' הוא מומח' לרבים. הרא"ש.
סעיף ב
[עריכה](ה) תלה: כתב הב"ח מיהו אפילו אינו אומר בפירוש אלא שכך אנו למדין ממשמעות דבריו והוא על ב' דרכים א' הוא כשאותן מים או אילן מצויים יותר והעובד כוכבים אומר קח מאלו אסור אפי' לא אמר בפירוש קח מאלו של עבודת כוכבים הב' הוא כשאין מצוי אלא אלו ואמר קח מאלו של עבודת כוכבים נמי אסור ואין היתר אלא כשאין מצוי יותר וגם לא אמר קח מאלו של עבודת כוכבים ודלא כהש"ע עכ"ל ולעד"נ שגם המחבר מודה לזה. ש"ך.
(ו) אפילו: והסכמת הפוסקים כסברא הראשונה וכ"פ האו"ה. ש"ך.
סעיף ג
[עריכה](ז) איסורים: פירוש איסורי הנאה מתרפאים כו' לצורך רפואה אבל שלא לצורך רפואה אפילו שלא כדרך הנאתן אסור הרא"ש ופשוט הוא והיינו באיסורי הנאה אבל באיסורי אכילה שרי כדאי' בפוסקים עכ"ל הש"ך.
(ח) שאין: אפילו דרך הנאתן וכ' המרדכי דמותר לאכול חלב חי אפי' חולה שאין בו סכנה ומיהו אדם בריא יזהר וגם אסור לאדם בריא לעשות לו מרחץ מסתם יינם דסיכה בכלל שתיה הוא. או"ה. אבל לחולה מותר דעובדי כוכבים בזה"ז לאו עובדי עבודת כוכבים הן וע"ל סוף סימן ק"ח ס"ה בהג"ה מה שהקשה הש"ך וע"ש.
(ט) לרפואה: ואפילו איסורי הנאה דקי"ל כל הנשרפין אפרן מותר חוץ מעצי עבודת כוכבים ויי"נ. ריב"ש.
(י) ידועה: ע"פ מה שנתבאר באורח חיים סימן שכ"ח וסימן תרי"ח ע"ש.