שולחן ערוך יורה דעה קלח ח

כלי חלף (פירוש מין עשב שעושין ממנו מחצלאות וחבלים) והוצין וכיוצא בהן מכפיפות שמסננים בהן יין אם היו תפורים בחבלים מדיחן ואם היו אחוזות זו בזו בחיבור קשה צריכים ניגוב ואם היו תפורות בפשתן מיישנן.

(מפות שלנו שנפל עליהם יינם סגי להו בהדחה אפילו נפל עליהם יין רותח) (טור והמרדכי פרק השוכר ובהגהת אשיר"י):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ט) מיישנן. וצריך להתיר הקשרים כמו שאכתוב בסמוך:

(י) סגי להו בהדחה. משמע בהדחת צונן וכן הוא בהג"א ומרדכי שם מיהו כתבו דהיינו דוקא בכבוס שרגילים שחובטין אותן כמה פעמים וכן הוא בתוס' מיהו באשר"י משמע דלא שרי אלא דוקא בכבוס שרגילים לכבסן בכמה כבוסים באפר וכבוס בחמים בכלי שני ובצונן ונראה דלא פליגי משום דהתוס' ומרדכי והג"א מסיימי' וצ"ע אם יש לחלק באיסורים בין דבר הנדבק לשאינו נדבק כו' והרא"ש שם מיישב מה שמתירים כל המפות שנפל עליהם איסור רותח אפי' איסור הנדבק דבכה"ג בעי דווקא כבוס חמין ואפר. נ"ל:

באר היטב

עריכה

(יא) ניגוב: כתב הש"ך משמע דביישון א"צ להתיר הקשרים דהיתר הקשרים דבש"ס לא קאי אלא להכשר ניגוב בלבד מיהו דעת הש"ך דאף ביישון צריך להתיר הקשרים.

(יב) בהדחה: משמע בהדחת צונן מיהו באשר"י משמע דלא שרי אלא דוקא בכבוס שרגילין לכבסן בכמה כבוסים באפר וחמין בכלי שני ובצונן והיינו באיסור הנדבק עכ"ל הש"ך.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}