באר היטב על יורה דעה קלח
סעיף א[עריכה]
(א) זפיתה: כלומר לאחר זפיתה אבל בזפיתה ה"ל כזורק מים לטיט. ש"ך וכ' בט"ז אע"ג דאין מכניסין לקיום בגת מ"מ הואיל ומשהין בה יין כל ימי הגיתות דומה לכלי שמכניסין בו לקיום דאסור אפילו לפי שעה אבל מ"מ לא לגמרי כמכניסו לקיום להצריכו עירוי ג' ימים. כ"כ הרשב"א.
(ב) טופח: ע"מ להטפיח הרשב"א וכ' הט"ז ובסי' קל"ה ס"א בכלי שאין מכניסו לקיום דבעי עירוי לכתחלה ולא סגי ליה בניגוב כמו הכא כבר כתבתי שם טעמו של דבר ע"ש עכ"ל.
(ג) עירוי: ג' ימים כדלעיל סי' קל"ה סי"ב ודע שכל הכשר שבס"ז היינו לכתחלה אבל אם עבר ודרך בגת או בכלי גת שלא הוכשר מותר בדיעבד דיש ס' כדלעיל סי' קל"ז ס"ב אם לא בגת רחבה מאד ואינה גבוה בענין שאין ס' במה שבתוכה נגד קליפתה אז אסור בדיעבד אם לא שהודח תחלה עכ"ל הש"ך.
(ד) נעורת: כתב הט"ז נראה דלאו דוקא נעורת אלא אם יש בקעים ואין דבר סותם כלל דאסור ע"ש.
(ה) הגעלה: בדרישה הקשה דכאן משמע דהגעלה עדיפא מעירוי ובסימן קל"ה כתב הטור בכלי חרס דאם מכניסו לקיום דלא סגי בהגעלה רק בעירוי ותירץ הט"ז דודאי במקום ששייך הגעלה אז היא עדיפא מעירוי אלא דבכ"ח לעיל לא שייך הגעלה כלל מטעם דהתורה העידה וכו' שם אמרינן דעירוי מהני יותר מהגעלה ממילא לדידן דקי"ל דמהני הגעלה בכ"ח בסי' קל"ה סט"ו באיסור זה הוי כלי חרס כשאר כלים והגעלה עדיפא בהו ג"כ כנ"ל פשוט עכ"ל.
(ו) עץ: והב"ח חולק על המחבר וס"ל דבשל עץ נמי בעי ניגוב אבל הט"ז כתב דדברי המחבר הם עיקר ונכונים ע"ש.
סעיף ג[עריכה]
(ז) ניתרים: ע"ל סי' קל"ה סט"ו שכ' הר"ב שם הכשר אחר ומועיל כאן ג"כ ע"ש ש"ך.
סעיף ד[עריכה]
(ח) גדולה: פי' הט"ז שיש שם ברזא שמושכין משם יין צלול אבל באין שם ברזא אין שם יין צלול כלל ואפילו הדחה א"צ.
(ט) כולם: ובכלל זה גם המינקת שקורין בל"א הייב"ר של עובד כוכבים שצריך הכשר גדול כיון שהיין מתאסף בעקמומיתו לא תועיל לו הדחה ויש למחות ביד המקילים. ט"ז.
סעיף ו[עריכה]
(י) מיד: כתב הש"ך דוה"ה לגת וכל כליה מהני הכשר זה ודוקא שסלק השולים שאז המים מקלחין ורודפין מעבר לעבר כדלעיל סי' קל"ה.
סעיף ח[עריכה]
(יא) ניגוב: כתב הש"ך משמע דביישון א"צ להתיר הקשרים דהיתר הקשרים דבש"ס לא קאי אלא להכשר ניגוב בלבד מיהו דעת הש"ך דאף ביישון צריך להתיר הקשרים.
(יב) בהדחה: משמע בהדחת צונן מיהו באשר"י משמע דלא שרי אלא דוקא בכבוס שרגילין לכבסן בכמה כבוסים באפר וחמין בכלי שני ובצונן והיינו באיסור הנדבק עכ"ל הש"ך.
סעיף יא[עריכה]
(יג) ללקט: בב"י מסיים בזה דאין זה מבטל איסור לכתחלה שלא נתכוין לבטל עכ"ל אין קושיא מזה על מ"ש בסימן קל"ז ס"ב דהיכא דאפשר בענין אחר הוה כמבטל איסור לכתחלה דהכא נמי כמו א"א בענין אחר דאחר שכבד אותו כראוי לא הטריחוהו עוד לחפש אחר החרצנים שאינם בעין לפנינו דכל מה שהוא בעין אזיל ליה ע"י הכבוד עכ"ל הט"ז.