שולחן ערוך יורה דעה קלז א

כל הכלים האסורים מחמת יין של עובד כוכבים שהכניס בהם ישראל יין קודם שהכשירן -- אסור בשתייה ומותר בהנאה, אפילו הוא יבש כל זמן שלא עבר עליו י"ב חדש. (ואם הוא כלי שמכניסו לקיום אסור מיד) (טור בשם הרא"ש)

ואם הוא כלי שאין מכניסו לקיום (והוא יבש) (ב"י) לא נאסר אא"כ עמד בו יינו של ישראל כ"ד שעות.

ואם היה ביין מעורב קיתון של מים, אם יש במים ששה פעמים כנגד קליפת הקנקן -- מותר אפילו בשתייה.

הגה: ועיין לעיל סימן קל"ד דאפילו אין בו מים בטל בס' ואין חילוק בין בכלים האסורים משום יין נסך בין שהם בני יומן או לא (טור ותשובת הרא"ש והר"ף סוף עבודת כוכבים)

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(א) כל הכלים כו'. משמע דה"ה כלים שאין מכניסין לקיום שנכשרים בהדחה כדלעיל סי' קל"ה אם לא הדיחן ונתן בהם יין אסור בשתייה כל ששהה בהן מעל"ע אבל רבינו ירוחם כ' דאם נתייבש ואח"כ נשתמש בו ישראל בלא הדחה מותר אלא שלכתחלה צריך הדחה ומביאו ב"י וכתב וכבר כתבתי כן בסי' קכ"ו בשם קצת מפרשים ע"כ מיהו בסי' קכ"ז הביא דברי הר"ן שכתב שאם לא הדיח שאסור בשתייה וכן כתב הרשב"א בתה"א בשם הראב"ד ורמב"ן ונראה שם שכן גם כן דעתו ומביאו ב"י בסי' קל"ד:

(ב) אסור מיד. דכי היכי שנאסר הכלי ע"י עובד כוכבים אפילו לא הכניס בו יין אלא לפי שעה ה"נ נאסר בו יינו של ישראל אפילו לפי שעה. טור. וכתב בת"ה סי' ר"א דאין חילוק בין כלי עובד כוכבים ובין כלי ישראל שבלע יי"נ:

(ג) בשתייה. ואפ"ה אוסר (מדין הש"ס) בכל שהוא היין הניתן בקנקנים וכ"כ ב"י וכ"מ להדיא ברשב"א ושאר פוסקים ואע"ג דיין שאינו נאסר אלא בשתייה מתבטל בס' כדלעיל סי' קל"ד רס"ב ולקמן ס"ד שאני הכא דקודם שנבלע בכלי היה אסור בהנאה נמצא כשמתערב ביין שבקנקנים איסור הנאה מתערב אלא שלפי שלא נתערב בעין רק מפליטת הכלי אינו אוסר רק בשתייה כדכתב הר"ן פא"מ ועוד שאין כאן דמי האיסור וכמ"ש הטור סי' קל"ד הבאתיו שם ס"ק ח' משא"כ התם שקודם שנתערב אע"פ שהיה בעין לא היה אסור רק בשתייה אכן מדברי הרא"ה בב"ה דף קכ"ו ע"ב משמע להדיא דיין שנבלע בכלים אינו אוסר רק בס' כיון שאינו אוסר רק בשתייה ולדבריו צ"ל דהא דאסור בשתייה היינו דוקא בדליכא ס' והשתא ל"ק מה שהקשה הרשב"א בת"ה שם עליו יציבא בארעא וכו' ע"ש ודוק אכן דעת המחבר מוכח כדפירשתי דהא בסעיף ב' אוסר בכל שהוא ביין ודוקא חרצנים וזגים שאינו מינו מבטלין בס' וכן משמע בסעיף ג' ובריב"ש שם דמצרכי דוקא ס' ביין השני נגד היין ולא סגי בס' נגד הקליפות ע"ש:

(ד) והוא יבש. אבל אם היה בו טופח על מנת להטפיח אוסר המתערב עמו כדלעיל סי' קכ"ו ב"י:

(ה) כ"ד שעות. משום דצונן בצונן פולט ובולע במעת לעת. הרא"ש:

(ו) ואם היה ביין כו'. היינו בשלא נתכוין לבטלו דאם נתכוין לבטלו אסור דקי"ל אין מבטלין איסור לכתחלה ואם בטלו אינו מבוטל כדלעיל סימן צ"ט. ב"י. ודוקא אם כבר נאסר היין אסור לכוין לבטל ובכהאי גוונא מיירי תשובת הרשב"א שהביא ב"י בסימן קל"ד (וכן פירשוה הד"מ וב"ח והשיגו על הב"י שם) אבל מותר לכתחלה ליתן מים ביין כדי שאם יתערב בו אח"כ שום איסור יתבטל במים כדכתבו המרדכי והפוסקים בשם ר"ת שהנהיג בני עירו לערב קיתון של מים בכל חבית שאם יקרה שיתערב מעט יי"נ להתירו וכן כתב ב"י והאחרונים בסי' קל"ד דבכה"ג שרי:

(ז) ששה פעמים. וכתב הרשב"א בתשוב' דאף ביוצא דרך הברזא שבחבית מותר דפליטת הברזא הוא מתבטל במים דכל יין שיוצא יוצאים עמו המים המעורבים בו ומבטלין איסור הבלוע בנקב הברזא וכב"י ומ"מ אפשר דלכתחלה אסור להוציא דרך הנקב הברזא משום דהוה כמבטל לכתחלה והב"ח השיג עליו שאין זה מבטל איסור לכתחלה כיון שאין כוונתו אלא להוציא יין ולא כדי לבטל האיסור שבנקב והכי אמרינן לעיל סי' פ"ד ס"ק ל"ה וסי' קט"ו ס"ק כ"ח:

(ח) כנגד קליפת כו'. בכל הקליפה משערים ולא במה שיוצא מן הקליפות ב"י בשם תשו' הרשב"א ור"ל משום דלא ידעינן כמה נפיק כדלעיל סימן צ"ח וכמה דוכתי:

(ט) קליפת הקנקן. שאין היין נבלע אלא כדי קליפה שמקלפים העץ ברהיטני (כדלעיל סי' קל"ה סי"ג) רשב"א ומביאו ב"י וריב"ש סי' קל"ג ומשמע דאפי' כלי שמכניסו לקיום דינא הכי וכן משמע בפוסקים דסוף עבודת כוכבים וכ"כ הב"ח ומשמע עוד מדבריהם שם דאפי' ידוע שעמד היין שם מעל"ע אינו נבלע יותר מכדי קליפה דהא כ"כ גבי חבית של עובד כוכבים שדרך היין לעמוד שם זמן מרובה מיהו כתב הב"ח דלר"ת והרא"ש בכלי שמכניסו לקיום בולע יותר מכדי קליפה וצריך ס' כנגד כולו ע"כ. (מיהו אינו מוכרח לפי שכ"כ לתרץ קושיית הב"י ובלא"ה לק"מ דמתני' אתיא כמ"ד מין במינו לא בטיל כמ"ש התוס' והרא"ש ס"פ בתרא דעבודת כוכבים כמה משניות כן לר"ת ע"ש א"נ הרא"ש מיירי בזמן הזה) ואפשר דהיכא דידוע שעמד בו מעל"ע כ"ע מודו לר"ת דאע"ג דחביות וכלים שמכניסים לקיום דרך הוא לעמוד בהן מעל"ע מ"מ מידי ספיקא לא נפקא וסתם יינם הוא מדרבנן וה"ל ספק דרבנן לקולא ועוד דביי"נ מקילינן טובא בכמה דוכתי ועוד דאיכא כאן ספיקי טובי דלמא לא נתן בהן יין כל עיקר או נתן בהן יין מבושל וכה"ג אבל בידוע שעמד בו מעל"ע הרי נעשה כבוש וכבר נתבאר בסימן ס"ט ס"ק ס' ובסימן צ"ח ס"ק י"ג דכבישה אוסר כל הכלי וכן בדין כיון דכבוש הרי הוא כמבושל ולפ"ז בכלי שידוע שעמד בו יי"נ מעל"ע ונתנו בו אח"כ יין כשר היכא דאין בו מים אסור דהא צריך לשער בס' נגד כל הכלי ואין במה שבכלי ס' נגד הכלי כדלעיל סימן צ"ג ס"ק א' והרב דכתב דבטל בס' היינו בסתמא שאין ידוע שעמד בו מעל"ע דאז אע"פ שהוא כלי שמכניסין בו יין לקיום סגי בקליפה ויש במה שבכלי ס' נגד הקליפה וע"ל סימן קל"ה ס"ק ל"ג:

(י) בני יומן. דאפילו אינן ב"י אוסרים דלא שייך נטל"פ אלא בתבשיל אבל לא בכלי היין דאדרבה כל שמתיישנים נ"ט לשבח כ"כ הפוסקים (והריב"ש סימן תל"ג ות"ה סימן ר"א):

ט"ז - טורי זהב

עריכה

ואם הוא כלי שמכניסו לקיום כו'. בטור כתוב כן בשם הרא"ש וקשה לי דברי הרא"ש אהדדי דבתשובה כלל י"ט סי' ו' כ' דהאי דאמרינן סוף עבודת כוכבים וכולן שנשתמש בהם עד שלא יטביל עד שלא יגעיל עד שלא ילבין תני חדא אסור ולא תני עד שלא ידיח דהיינו במקום שצריך הדחה דבזה מילתא דפשיטא הוא כיון דיבשים הם אם נשתמש בלא הדחה מותר דכוסות וקיתוניות וצלוחיות אין מכניסין בהם לקיום עכ"ל משמע דמותר לגמרי קאמר אפילו נשתהו מעת לעת אע"ג דהב"י מייתי תשובה זו בסימן קכ"ו וכתב שם עלה דטעם הרא"ש להיתר היינו לפי שלא שהה שם מעת לעת אני אומר כבודו הגדול במקומו מונח אבל לא דק בדברים אלו חדא דאם יש איסור בשהה מעת לעת במידי דצריך הדחה ולא הדיחו הדרא קושיא לדוכתא למה לא תנא עד שלא הדיח דהא יש איסור כשנשתהה מעת לעת ותו דהא דתני התם וכולן שנשתמש בהם היינו בחמין דאם לא כן כשנשתמש עד שלא יגעיל או ילבין אמאי אסור הא צונן הוא אלא ע"כ בחמין ואפ"ה מותר אם נשתמש עד שלא הדיח במידי דצריך הדחה וכאן כתב הרא"ש דיש איסור באין מכניסו לקיום אפילו ביבש אם נשתמש בלא הדחה ונשתהה שם מעת לעת ע"כ נ"ל דאין דברי הרא"ש הללו אמורין אלא בצריך עירוי ג' ימים שכתב לעיל ריש סימן קל"ה באין מכניסו לקיום אבל במידי דא"צ רק הדחה אין שם איסור כלל אפילו נשתהה מעל"ע ואין להקשות למה לא תני אם נשתמש בהם עד שלא עשה עירוי דתנא לא נקט שם אלא מה שנקט ברישא דהיינו טבילה הדחה הגעלה ליבון אבל עירוי לא מיירי שם ע"כ א"ל על זה וכולן שנשתמש כו' מה שאין כן הדחה שנזכר שם ברישא היה לו להזכיר גם בסיפא לדעת ב"י וגם הר"ן כתב כן בשם אחרים להתיר אם לא הדיח הביאו בית יוסף בסימן קכ"ו אלא שהרמב"ן סבירא ליה דלא מקילינן בזה רק במשפך וכיוצא בו שאין שם עכבת יין ולא בשאר כלים ונראה דהרמב"ן סבירא ליה סתם יינם אסור במשהו על כן החמיר אבל אנן דסבירא לן בטל בששים אין כאן איסור דיעבד ובסימן זה כתב בית יוסף בשם רבינו ירוחם גם כן להקל אם נשתמשו בדבר יבש בלא הדחה אפי' נשתהה מעל"ע דוק בדבריו ואע"ג דמדברי רמ"א בסי' קל"ה סעיף י"א משמע שאסור בדיעבד כמו שכתבתי שם אפשר שפוסק כרמב"ן אבל נראה לע"ד דהסומך על דברי המקילין במידי דרבנן כי הכא לא הפסיד בפרט באיסור סתם יינם שמאוד מקילין בו במקום שיש אפילו קצת היתר כמ"ש הרא"ש בתשובה כלל י"ט סימן א' ומכ"ש בבליעת כלים דהוא קיל טפי שהרי אינו אוסר אלא בשתייה כמ"ש ריש סי' זה כן נראה לע"ד:

אסור מיד. דגזרו עליו אפילו לפי שעה:

כ"ד שעות. דצונן לא מפליט בפחות מזה:

באר היטב

עריכה

(א) לקיום: כ' בת"ה סי' ר"א דאין חילוק בין כלי עובד כוכבים ובין כלי ישראל שבלע יין נסך והא דאסור בשתיה משמע דוקא אי ליכא ס' אכן מדברי המחבר מוכח דלדינא דש"ס אף בדאיכא ס' אינה בטלה. ש"ך וע"ש.

(ב) עמד: ובכלים שאין מכניסן לקיום שנכשרין בהדחה כדלעיל סי' קל"ה משמע מדברי הש"ך דאם לא הדיחן ונתן בהם יין אסור בשתיה כל ששהה בהן מעל"ע אבל הט"ז פסק דלדידן דס"ל דסתם יינם בטל בס' אין כאן איסור בדיעבד ואף על פי דמדברי רמ"א בסי' קל"ה סי"א משמע שאסור בדיעבד מ"מ הסומך על דברי המקילין במידי דרבנן לא הפסיד. עכ"ל.

(ג) פעמים: כ' הרשב"א בתשובה דאף ביוצא דרך הברזא שבחבית מותר דכל יין שיוצא יוצאים עמו המים המעורבים בו וכב"י ומ"מ אפשר דלכתחלה אסור להוציא דרך נקב הברזא משום דהוי כמבטל לכתחלה והב"ח השיג עליו שאין זה מבטל איסור לכתחלה כיון שאין כוונתו אלא להוציא יין ולא כדי לבטל האיסור שבנקב והכי אמרינן לעיל סימן פ"ד סי"ג עכ"ל הש"ך והט"ז חולק על הב"ח דל"ד לסי' פ"ד דשאני התם דא"א בענין אחר משא"כ כאן דאפשר לעשות נקב חדש או להוציא דרך פיו וכו' ע"ש גם מותר לכתחלה ליתן מים ביין כדי שאם יתערב בו אחר כך שום איסור יתבטל במים כ"כ הב"י והאחרונים בסי' קל"ד.

(ד) יומן: דלא שייך נטל"פ אלא בתבשיל אבל לא בכלי היין אדרבה כל שמתיישנים נ"ט לשבח והיכא שידוע שעמד בו יין מעל"ע משמע מדברי הרשב"א וב"י דאפ"ה אינו נבלע יותר מכדי קליפה ואינו נראה דהרי נעשה כבוש וכבישה אוסרת כל הכלי ולפ"ז בכלי שידוע שעמד בו יין נסך מעל"ע ונתנו בו אח"כ יין כשר היכא דאין בו מים אסור דהא צריך לשער בס' נגד כל הכלי ואין במה שבכלי ס' נגד הכלי כדלעיל סי' צ"ג והרב דכ' דבטל בס' היינו בסתמא שאין ידוע שעמד בו מעל"ע דאז אפילו כלי שמכניסו לקיום סגי בקליפה ויש במה שבכלי ס' נגד הקליפה. עכ"ל הש"ך.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}