שולחן ערוך יורה דעה קלד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן קלד | >>

ראו סימן זה בתוך: טור יורה דעה · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

דין יין שנתנסך ונתערב
ובו שלושה עשר סעיפים:
אבגדהוזחטייאיביג

סעיף א[עריכה]

יין שנתנסך לעבודת כוכבים שנתערב ביין של היתר -- אוסר בהנאה בכל שהוא.

במה דברים אמורים? כשהורק היין המותר על טפה של יין נסך; אבל אם עירה יין נסך מצרצור קטן (פי' פך קטן) לתוך הבור של יין -- אפי' עירה כל היום כולו -- ראשון ראשון בטל.

עירה מהחבית, בין שעירה מהמותר לאיסור או מהאיסור למותר, הכל אסור מפני שהעמוד היורד מפי החבית גדול.

סעיף ב[עריכה]

יין שאינו אסור אלא בשתייה אינו אוסר אלא בששים. נתערב סתם יינם ביין מותר -- הרי זה אוסר בכל שהוא בשתייה, וימכור כולו לעובד כוכבים ולוקח דמי היין האסור שבו ומשליכו לים המלח ויהנה בשאר המעות.

וכן אם נתערבה חבית של יין נסך בין החביות -- הכל אסורים בשתייה ומותרים בהנאה ויוליך דמי אותה חבית לים המלח כשימכור הכל לעובד כוכבים. וכן בחבית של סתם יינם.

הגה: הא דחבית של יין נסך אוסר כל החביות שנתערבה בהן היינו דוקא בחביות גדולות שחשובות ואינן בטלות. אבל אם הם קטנים ואינם חשובים -- חד בתרי בטיל כמו בשאר איסורים (תא"ו נ' י"ז). ואפילו בגדולות אם נפל אחד מן התערובת לים או נשרף -- האחרים כולם מותרים כמו בשאר איסורים (ג"ז שם) ועיין לעיל (סימן ק"י)
ויש אומרים דכל סתם יינם בזמן הזה בטל בששים (תשובת הרא"ש כלל כ"ט ומרדכי פרק השוכר ובארוך כלל ט"ז דין י"ד ור"ש סוף תרומות וע"פ). וכן נוהגין להקל. ובמקום דנתערב על ידי נצוק חבור כדלעיל סימן קכ"ו -- אין היין העליון מועיל ליין התחתון לבטל האיסור (ב"י)

סעיף ג[עריכה]

מים שנתערבו ביין או יין במים -- בנותן טעם, מפני שהם מין בשאינו מינו.

במה דברים אמורים? שנפל המשקה המותר לתוך המשקה האסור; אבל אם נפל המשקה האסור לתוך המשקה המותר -- ראשון ראשון בטל. והוא שיורק מצרצור קטן שהיה מריק ויורד מעט מעט.

ואם נתרבה המשקה האסור עד שיש בו כדי ליתן טעם אוסר והיאך יהיו המים אסורים כגון שהיו נעבדים או תקרובת לעבודת כוכבים.

הגה: דבריו בכאן סותרים זה את זה דכתב דאם נפל המשקה האסור להיתר ראשון ראשון בטל ואח"כ כתב דאם נתרבה האסור חוזר ואוסר והוא מחלוקת בין הפוסקים ולענין דינא סברא אחרונה היא עיקר

סעיף ד[עריכה]

בור של יין שנפל בתוכו קיתון של מים תחלה ואח"כ נפל לתוכו יין נסך -- רואין את יין ההיתר כאילו אינו והמים שנפלו משערים, אם יש בהם כדי לבטל טעם אותו יין נסך -- הרי המים רבים עליו ומבטלים אותו ויהיה הכל מותר.

ואם סתם יינם נתערב ביין של היתר אפילו לא נפל לתוכו קיתון של מים אלא לבסוף אם יש במים כדי לבטל טעם היין האסור -- מותר.

סעיף ה[עריכה]

כמה יהא במים ויהא בהם כדי לבטל טעם היין? ששה חלקים כנגדו וכל שיש במים כשיעור הזה מותר אפי' בשתייה.

הגה: ואם אין במים כשיעור הזה -- מוכר הכל לעובד כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבו (הרשב"א הסכים בזה לדעת רבותיו ודלא כהר"ן פרק השוכר). מיהו לא ימכור לעובד כוכבים הרבה ביחד שמא יחזור וימכור המים לישראל (דעת התוספות).
וה"ה בכל דבר שנאסר במשהו וניקח מן העובד כוכבים דינא הכי (ב"י בשם הר"ן שכ"כ בשם הראב"ד). ועיין לקמן סימן קל"ז אם נתן יין בכלים אסורים מחמת יין נסך כיצד משערים לבטלו

סעיף ו[עריכה]

חומץ (של) עובד כוכבים שנפל לתוך יין של היתר או יין (של) עובד כוכבים שנפל לחומץ (של) היתר -- בנותן טעם.

סעיף ז[עריכה]

חומץ של יין של עובד כוכבים שנפל לתוך חומץ שכר -- אוסר בכל שהוא מפני שהוא במינו, ששניהם חומץ הם.

סעיף ח[עריכה]

יין (של) עובד כוכבים, בין ישן בין חדש, שנפל על ענבים, אם הם שלימות -- ידיחם והם מותרות באכילה. ואם הם מבוקעות או שניטל עוקצן, אם יש בו בנותן טעם -- אסורות באכילה ויעצרם וימכרם לעובד כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבהן. אבל לא ימכרם כמו שהן שמא יחזור וימכרם לישראל. ואם אין בו כדי ליתן טעם מותרות באכילה.

סעיף ט[עריכה]

יין (של) עובד כוכבים שנפל על גבי תאנים -- מותרים, מפני שהיין פוגם בטעם התאנים.

סעיף י[עריכה]

נפל על עדשים ושעורים וכיוצא בהם -- ידיחם והם מותרים. ואם עבר עליהם זמן רב ודאי בלעו ואין להם היתר בהדחה ומשערים אותם בנותן טעם.

סעיף יא[עריכה]

נפל על גבי חטים -- אין להם היתר בהדחה מפני שמתוך שיש בהם סדק היין נבלע בהם. לפיכך אם יש ביין כדי ליתן טעם אסורות באכילה. ולא ימכרם לעובד כוכבים שמא יחזור וימכרם לישראל. אלא כיצד עושה? טוחן אותם ועושה מהם פת ומוכרה לעובד כוכבים שלא בפני ישראל. ואם הוא במקום שנהגו לאכול פת עובד כוכבים אין להם תקנה (למכרם לעובד כוכבים כי אם בפרוסות שאסור לקנות מעובד כוכבים בכל מקום) (כל בו) (כדלעיל סימן קי"ב)

סעיף יב[עריכה]

חומץ יין של עובד כוכבים שנפל לתוך גריסין רותחין -- פוגמין ומותרים. אבל לתוך צוננים -- משביחים ואסורים. אפילו הרתיחן אחר כך וחזרו להיות טעם לפגם.

הגה: ובשמים הבלועים מיין נסך ונתנם לתבשיל, אם יש ששים נגד יין הבלוע בהן, הכל שרי. אע"ג דהבשמים לטעמא עבידי, הואיל ואין אסורים מחמת עצמן בטילי. ואם היין שבהן הוי לפגם בתבשיל אפילו ס' אינו צריך (ב"י בשם הרשב"א)

סעיף יג[עריכה]

כל המשקים של עובדי כוכבים שדרכם לערב בהם יין או חומץ אסורים.

הגה: ועיין לעיל סימן קי"ד. וכל זה במשקים שהיין והחומץ הוא בהם לשבח או שאינו פוגם. אבל אם הוא לפגם כגון צבע שנתנו בהם חומץ או מלח שמבשלים עובדי כוכבים ונותנים בו יין או דם ללבנו (מרדכי פא"מ) או דיו של עובד כוכבים (ר"ת) -- מותר, דכל זה הוי לפגם. וה"ה בכל כיוצא בזה.
ויש מחמירים בדיו של עובד כוכבים מפני שלפעמים נותן קולמסו לתוך פיו והדיו עליו (ת"ה סימן קכ"ט כל בו בשם הר"ף). ועיין לעיל סימן קכ"ג דנוהגין היתר בדבר שנותנין בו חומץ הואיל והוי לפגם. ונראה דהוא הדין בדיו אפילו היה בו ודאי יין נסך אינו אלא פגם ושרי. כן נראה לי