שולחן ערוך יורה דעה קכד יז

יש מי שאומר שאם אחז עובד כוכבים בכלי פתוח של יין ושכשכו אע"פ שלא הגביה ולא נגע ביין נאסר:

הגה: ורבים חולקים לומר דאם שכשך בגופו של הכלי בלא הגבהה לא מקרי שכשוך (רשב"א וראב"ד והרא"ש ור' ירוחם בשם רוב הפוסקים) ולכן אין להחמיר במקום פסידא.

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(לט) נאסר. בהנאה מן הדין:

(מ) בלא הגבהה. ע"ל סי' קכ"ה ס"י בהג"ה:

(מא) לא מיקרי שכשוך. ומותר אפילו בשתייה כן משמע מדברי הפוסקים המקילים (וכ"פ הב"ח סוף סעיף י"ב) וע"ל סעיף כ"ה:

ורבים חולקים לומר כו'. משמע מדבריו שאין להקל אלא בלא הגבהה אבל במגביה מיקרי שכשוך אע"פ שאינו נוגע רק בכלי והיינו ע"פ מ"ש בד"מ שרוצה ליישב דהריב"ם שמביא הטור סי' קכ"ה לא ס"ל כרמב"ם כאן ולא כמ"ש ב"י כאן דס"ל כרמב"ם אלא ריב"ם מיירי בהגבהה דוקא אבל לפי הנראה לע"ד יש להקל אפילו במגביה שהרי הרשב"א כתב בתה"ה דף קל"ז דלא מיחוורי דברי הרמב"ם אלא לא מצינו שכשוך אוסר אלא בנוגע ביין עצמו בין בגופו בין ע"י ד"א אבל במגביהו או מוליכו ומשכשכו לא שאין דרך המנסכין כן כלל וכ"כ הראב"ד ועיקר עכ"ל ומביא שם ראייה ברורה על זה מברייתא וכך הם דברי הטור ס"ס קכ"ה עובד כוכביס נושא יינו של ישראל אפילו חסר ומשכשך דרך הילוכו מותר אפי' הוא פתוח עכ"ל וכ"פ מו"ח ז"ל כרשב"א וכן עיקר נ"ל וכ"ז לענין הנאה אבל בשתייה אסור במגע לחוד כמו שזכרתי בסי' קכ"ג סעיף ו' בשם הראב"ד ועיין מה שכתבתי בסי' קכ"ה סעיף ח' דיש שלש מחלוקות בדבר והלשון שכתב רמ"א כאן ורבים חולקים הם הראב"ד והרשב"א: