שולחן ערוך יורה דעה קכד ב
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קכד · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
גר תושב דהיינו שקבל עליו שבע מצות וכן גר שמל ולא טבל מגען אוסר בשתייה:
- הגה: וכל זמן שלא טבל כראוי מקרי לא טבל (ר"ן פ' השוכר והגהות מרדכי דיבמות פרק החולץ) ויש מקילין אפילו במגע גר תושב (טור בשם הרא"ש ותוס' ומרדכי) אבל יין שלו ודאי אסור (ב"י)
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(ב) שבע מצות בני נח. וכתב הב"ח נראה דאפילו בקבל עליו בלבד שלא לעבוד עבודת כוכבים מגעו שרי בהנאה ולא נקט ז' מצות אלא לאורויי דאפ"ה אוסר מגעו בשתייה עכ"ל וכ"כ הפרישה סי"א וכן נראה ממ"ש הט"ו כל עובד כוכבים שאינו עובד עבודת כוכבי' יינו אסור בשתייה ומותר בהנאה:
(ג) וכל זמן שלא טבל כראוי. על הדרך שנתבאר לקמן סי' רס"ח מיקרי לא טבל:
(ד) ויש מקילין אפילו במגע גר תושב. לכאורה משמע דוקא מגע גר תושב אבל לא מגע גר שמל ולא טבל וקשה דהא ליכא מ"ד הכי דהא התוס' והרא"ש כתבו דבין מגע גר תושב ובין מגע גר שמל ולא טבל מותר אף בשתייה ואפשר ס"ל להרב מסברתו שאין לסמוך על המקילין בשום ענין רק במגע גר תושב אבל לא במגע גר שמל ולא טבל וכדכתב הר"ן דגר שמל ולא טבל גרע מגר תושב דגר תושב מקבל מהשתא וגר שמל ולא טבל אינו מקבל אלא לאחר טבילה ויותר נראה דה"ק הרב ויש מקילין אפילו במגע גר תושב כ"ש בגר שמל וקבל עליו כל המצות וכ"כ התוספות והרא"ש גר תושב אינו אוסר יין במגעו כ"ש גר שמל וקבל עליו כל המצות כו' היינו דכתב הרב אפילו דאל"כ לא הל"ל אלא ויש מתירין במגע גר תושב כו' וכ"כ העט"ז ויש מקילין במגען אבל יין שלהם ודאי אסור עכ"ל אלמא דקאי אתרוייהו וכדפי' וכ"כ בספר אפי רברבי דף ע"ח ע"א ויש מקילין במגען ובזמן הזה נראה להקל ע"כ:
(ה) ודאי אסור. בשתיה ב"י וכן מוכח בש"ס וכתב הב"ח מיהו הא דיינו של גר תושב שרי בהנאה וכן יינו של עובד כוכבים שאינו עובד עבודת כוכבים בששים היינו דוקא בידוע שלא נגע בו העובד כוכבים וע"ל סי' קכ"ח ס"ק ג' מיהו לדידן בזמן הזה בכל ענין שרי בהנאה במקום הפסד כדלעיל ר"ס קכ"ג:
ט"ז - טורי זהב
ויש מקילין אפילו במגע גר תושב. הוא הרא"ש דכ' דאע"פ דבעבד הלקוח מעובד כוכבים שמל ולא טבל עושה יי"נ כדמוכח בסעיף ג' שאני התם דאין לבו לשמים אלא מתייהד מפני אימת רבו ובטור מבואר חילוק זה לדעת ר"ת שפוסק בעבד שמל וטבל דבעינן עוד י"ב חודש כתב ע"ז ודוקא שאינו מתגייר מדעתו אבל נתגייר מדעתו מיד לאחר שנמול ויטבול כו' ואינו רוצה לחלק בעבד עצמו אם מתגייר מדעתו או בע"כ דכל מדעתו הוי נמי בע"כ דאין לבו שלם בדבר וכ"כ בהדיא בתוספות פ' ר"י (עבודה זרה ד' נ"ז) דאי אתה מל עבד בע"כ אלא דמ"מ אימת רבו עליו ונראה דחסר תיבה א' בטור וצ"ל דדוקא עבד שאינו מתגייר כו' וכ"ה הגי' במרדכי דעיקר החילוק בין עבד לגר אחר אבל בעבד עצמו אין חילוק כלל כאן ואם מתגייר בפי' בע"כ אין מועיל לגמרי וכדקי"ל סי' רס"ז וכ' רש"ל דהקראים דינם כגר תושב ומותר לשתות עמו ישראל:
באר היטב
(ב) מצות: כתב הב"ח נראה דאפילו בקיבל עליו בלבד שלא לעבוד עבודת כוכבים מגעו שרי בהנאה ולא נקט ז' מצות אלא לאורויי דאפ"ה אוסר מגעו בשתיה.
(ג) כראוי: כתב הש"ך דהיינו על הדרך שיתבאר לקמן רס"י רס"ח ומ"ש הרב ויש מקילין אפילו במגע וכו' נראה דה"ק וכ"ש בגר שמל וקיבל עליו כל המצות.
(ד) אסור: בשתיה וכתב הב"ח מיהו הא דיין של גר תושב שרי בהנאה וכן יין של עובד כוכבים שאינו עובד עבודת כוכבים בס' היינו דוקא בידוע שלא נגע בו העובד כוכבים מיהו לדידן בזה"ז בכל ענין שרי בהנאה במקום הפסד כדלעיל ריש סימן קכ"ג וכ' מהרש"ל דהקראים דינם כגר תושב ומותר לשתות עם ישראל (ובנה"כ כתב דאוסרים במגען ואפילו אם נשבעו שלא נגעו אינם נאמנים מיהו אינם אוסרים רק בשתיה ולא בהנאה כגר תושב ע"ש.