שולחן ערוך יורה דעה קכג כו
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קכג · כו
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
דבש של ישמעאלים אסור:
- הגה: מי ששתה יין נסך בשוגג י"א שיתענה ה' ימים נגד ה' פעמים גפן שבחומש (ר"ל לבד משנה תורה) ויתכפר לו. (תשובת הרא"ש).
מפרשים
(מט) דבש של ישמעאלים כו'. פי' שהישמעאלים רגילים לקחת הענבים ומשימים עליהם עפר לבן ידוע שעה אחת או יותר מעט קודם דריכתם כדי שיצול היין היוצא מהן מהרה ויעמוד במתיקתו ואח"כ דורכים אותם ומבשלים אותו היין בישול יפה עד שיתעבה ונעשה כעין דבש וקורין אותו דבש כן הוא בתשו' הר"ן סימן ה' אבל פשיטא דדבש ישמעאלים של דבורים או תמרים אין בו חשש איסור ובעט"ז נראה שלא הבין כן שהרי השמיט הא דדבש של ישמעאלים אסור וכתב דנהגינן היתר לשתות עם העובדי כוכבים דבש אע"פ שמשכר והאריך שם בטעמו ובחנם דחק למצוא טעם להיתר זה שהרי היתירו נתבאר בפשיטות לעיל ר"ס קי"ד:
(נ) אסור. בב"י הביא תשובת הר"ן דאין בזה משום חתנות וע"ז סמך הרא"ה בעובדי כוכבי' שבשל לחולה בשבת שמותר לבריא במו"ש דליכא בהאי משום חתנות ואף אני אומר שאפשר לדון להלכה שהדבש מותר שאין עליו תורת יין ומתחלת דריכתו לכך נתכוונו אבל למעשה אני אוסר לפי שראיתי קצת גדולים חולקים על הרא"ה ובעל התרומה מכלל' ולפיכך ראוי לנהוג איסור בדבש עכ"ל וכן העתיקו ד"מ לקמן ס"ס קל"ד ולפ"ז היה קשה אמאי פסק הרב לעיל ס"ס קי"ג בעובד כוכבים שבישל כו' דמותר אבל באמת טעות הוא בב"י ובד"מ ובתשובת הר"ן איתא עוד התיר הרא"ה בעובד כוכבים שבישל לעצמו בין בחול בין בשבת דברים המותרים הכלים להשתמש בהן דליכא בהא משום חתנות אבל למעשה אני אוסר לפי כו' ומשמע דבדין הראשון כ"ע מודו ול"ד לדבש של ישמעאלים וק"ל:
(נא) אסור. בשתיה ולא בהנאה כדלקמן סימן קכ"ד סעיף ז':
דבש של ישמעאלים. פי' שהוא תחלתו יין גמור ואח"כ מבשלין אותו עם מיני בשמים עד כי נעשה דבש ואילו בעובד כוכבים אחר היה זה איסור גמור כיון שתחלתו היה יין גמור אלא כיון דהישמעאלים לאו עובדי עבודת כוכבים הם כשאר עובדי כוכבים כמ"ש בטור סי' קכ"ד ואפילו ביין גמור אין איסור רק בשתייה ואין כאן איסור אלא משום חתנות ע"ז דן הר"ן דאפשר דאין בו משום חתנות כמו ביין מבושל של ישראל שמותר לשתות עם עובדי כוכבים וכתב דלאו בכל ענין נאסר חתנות כו' ומטעם זה התיר הרא"ה עובד כוכבים שבישל לחולה בשבת דמותר לבריא במו"ש אלא דיש לאסור למעשה כיון שבסה"ת והרבה גדולים חולקים על הרא"ה כו' כל זה בב"י ומזה אני תמה מאד על רמ"א שפסק ס"ס קי"ג כהרא"ה בבישל עובד כוכבים לחולה כו' והרי הוא חד דינא עם דבש דכאן וכיון דכאן אסור ה"נ אסור התם לבריא במו"ש ועמ"ש שם ג"כ. שוב ראיתי כאן בלבוש שכתב דין זה על סתם דבש של עובדי כוכבים והוא סבור דקאי על מי דבש שקורין מע"ד ובמקום ישמעאלים כתב עובדי כוכבים ונתן טעם לזה כיון שאין בו חתנות לדידן שאדרבה העובדי כוכבים מרחיקין ג"כ אותנו מלבד ביין יש איסור מצד שנאסר במנין וצריך מנין אחר כו' ושגג מאד בזה דהא ספר ב"י היה לפניו ולא עיין בתשובת הר"ן בזה דקאי על ענין אחר וכמו שהעתקתי גם מ"ש שעכשיו מרחיקין העובדי כוכבים אותנו ישתק דבר זה מלאמרו כי רבים פורצים למדין קולא מזה אפילו ביין ושמעתי מגדול הדור מהר"ל מפראג ז"ל אחד שהיה מלעיג על דבריו בזה ואמר שכיון שהעובדי כוכבים מרחיקין אותנו יגרום השכרות שיכפור לגמרי ח"ו שישא בתו ע"כ אין בזה שום סברא לחלק לקולא אבל בעיקר דין שתיית מי דבש עם העובדי כוכבים כבר נתבאר דינו בסי' קי"ג שאין בו משום חתנות ע"ש:
(לא) דבש: פי' הט"ז שהוא תחלתו יין גמור ואח"כ מבשלין אותו עם מיני בשמים עד כי נעשה דבש ואילו בעובד כוכבים אחר היה זה איסור גמור כיון שתחלתו היה יין גמור אלא כיון דהישמעאלים לאו עובדי כוכבים הם כשאר עובדי כוכבים ואין כאן איסור אלא משום חתנות ולכך אינו אוסר אלא בשתיה אבל במי דבש שקורין מע"ד (הנעשה מדבש דבורים או תמרים) פשיטא דנהגו היתר לשתות עם עובד כוכבים כמ"ש ריש סימן קי"ד ושמעתי רבים פורצים למדין קולא אפילו ביין ואומרים שעכשיו לא שייך בזה משום חתנות דהעובדי כוכבים מרחיקין אותנו ויסתר דבר זה מלאמרו דאדרבה שכיון שהעובדי כוכבים מרחיקין אותנו יגרום השכרות שיכפור לגמרי ח"ו וישא בתו ע"כ אין בזה שום סברא לחלק עד כאן לשונו.