שולחן ערוך יורה דעה קכג א
שולחן ערוך יורה דעה · קכג · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
סתם יינם של עממים עובדי כוכבים אסור בהנאה וה"ה למגעם ביין שלנו:
- הגה: משום גזירת יין שנתנסך לאלילים ובזמן הזה שאינו שכיח שהאומות מנסכים לעבודת כוכבים י"א דמגע עובדי כוכבים ביין שלנו אינו אסור בהנאה רק בשתייה וכן סתם יין שלהם אינו אסור ליהנות ממנו ולכן מותר לגבות בחובו מן עובד כוכבים סתם יינם מפני דהוי כמציל מידם (טור בשם רשב"ם והרא"ש ומרדכי) וה"ה בשאר הפסד כגון אם עבר וקנה או מכר אבל לכתחלה אסור לקנותו ולמכרו כדי להשתכר בו (הגהות מיי' פ"ח דמאכלות אסורות והגה' אשיר"י ומהר"ם פדואה סי' מ"ו) ויש מקילין גם בזה וטוב להחמיר ועיין לקמן סימן קל"ב (שם בשם סמ"ג ואגור בשם הגאונים)
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(א) משום גזירת כו' כלומר אסור מדרבנן משום יין שנתנסך לעבודת כוכבים שאסור מדאורייתא וכן משום גזירת בנותיהן כדאיתא בש"ס ופוסקים:
(ב) ובזמן הזה כו'. כתב הב"ח דאפי' שפכי ליה קמי עבודת כוכבים כדרך ניסוך פנים מ"מ כיון דקי"ל דעובדי כוכבים שבח"ל לאו עובדי עבודת כוכבי' הן אלא מנהג אבותיהן בידיהן אם כן מה שמנסכים יין לעבודת כוכבים אין קרוי ניסוך כיון דקרינן בהו שאין יודעי' בטיב עבודת כוכבים ומשמשים דמה"ט נמי אין רגילין לנסך לעבודת כוכבים כלומר אין רגילין לנסך תמיד אלא לפעמים עכ"ל וע"ל סימן קכ"ח ס"ק ד':
(ג) י"א דמגע כו'. דהוי כתינוק (שאינו מזכיר שם אלילים ומשמשים לקמן ר"ס קכ"ד) דאינו אוסר יין במגעו אלא בשתיה טור ופוסקים:
(ד) אסור לקנותו כו'. עיין בתשובת מהר"ם מלובלין סימן נ' מדין קניית סתם יינם:
(ה) וטוב להחמיר כו'. ע"ל סי' קכ"ד ס"ק ע"א:
ט"ז - טורי זהב
משום גזרת י"נ כו'. פי' משום בנותיהם אסרוהו בשתייה ומשום גזירת י"נ אסרוהו אף בהנאה ולפי טעם זה יש היתר עכשיו כדמסיק דהיינו כיון שאין י"נ גמור שכיח בינינו בטל הטעם והותרה הגזירה והכי ס"ל לרשב"ם שמביא הטור וכעין זה אמרינן גבי גילוי לעיל סימן קט"ז אבל לפי מ"ש הטור ברישא הטעם כיון שי"נ גמור אסור בהנאה עשו סתם יינם כאלו ודאי נתנסך ולא משום גזירה ממילא גם עכשיו אין היתר הנאה דדבר שנאסר במנין צריך מנין אחר להתירו דאין שייך לומר בזה בטל הטעם ע"כ שפיר כתב הטור אבל רשב"ם כו' דתמ' ב"י על ל' אבל ולפי מ"ש ניחא כן כתב ד"מ ולי נראה דבמ"ש הטור ומחמירו לאסור כו' כוון בזה דאף שאין שייך בזה גזירה כלל דמשום בנותיהן פשיטא לא גזרו בזה ואפילו משום י"נ הוא גזירה רחוקה ביין שלנו נמצא דמצד גזירה דרבנן אין כאן איסור אלא מצד החומרא ואם כן אף לדידן אסור מצד החומרא אבל רשב"ם כו' דס"ל דמצד גזירה הוא האיסור וא"כ השתא דלא שייך גזירה מותר וכתב ב"י דעכשיו שהעובד כוכבי' מקריבו קמיה עבודת כוכבים ולא שפכיה כדרך ניסוך פנים לא מיקרי רק תקרובת עבודת כוכבים ולא נסך ומיהו הנהו יונים דלא שתו חמרא עד שהכומר בא וזורק עליהם מים שלהם עם היין היה נראה דהוי ניסוך אלא י"ל דזה לא הוה רק תערובות מים אסורים וה"ל מים ביין דבטל כדאיתא לקמן ע"כ:
אינו אסור בהנאה. דעובדי כוכבים בזמן הזה אין רגילין לנסך לעבודת כוכבים והויין לזה כתינוק עובד כוכבי' שעושה יי"נ רק לשתייה זהו דעת היש מקילין שמביא רמ"א בסמוך אלא שקצת אחרונים החמירו שאין היתר הנאה בסתם יינם רק לענין הפסד ובטור כתב וגם אם נגע עובד כוכבים כו' לכאורה קשה לשון וגם דמאי רבותיה ונ"ל דס"ד דכאן אין לו הפסד שיוכל לכוף את העובד כוכבים שישלם לו הזיקו ע"כ לא הקילו למכור אותו לאחרים קמ"ל דמותר:
באר היטב
(א) גזירת: פי' הט"ז דמשום בנותיהם אסרוהו בשתיה ומשום גזירת יי"נ אסרוהו אף בהנאה. (איש חיל שאמר לישראל שישתה עמו יי"נ או יקטע את אוזנו אם הדברים היו דרך גיזום בעלמא ודאי שאין ראוי למהר ולשתות ואם יוכל להציל בנתינת ממון חייב לפזר כמעט כל ממונו ולא לעבור אך אם באמת היה ירא לנפשו שיעשה כאשר זמם שרי ואין בו חטא חו"י סי' קפ"ג) ובזה"ז כ' הב"ח דאפי' שפכי ליה קמי עבודת כוכבי' כדרך ניסוך פני' מ"מ כיון דקי"ל דעובדי כוכבים שבח"ל לאו עובדי עבודת כוכבים הן אלא מנהג אבותיהן בידיהן א"כ אינו קרוי ניסוך וכ' הב"י מיהו אותן העובדי כוכבים דלא שתו חמרא עד שהכומר בא וזורק עליו מים שלהם עם היין היה נראה דהוי ניסוך אלא י"ל דזה לא הוי רק תערובת מים אסורים וה"ל מים ביין דבטל.