שולחן ערוך יורה דעה קכב ג

י"א הא דחשיבה פגומה כשאינה בת יומא דוקא שהדיחה יפה וסר ממנה כל שמנונית איסור הדבוק בה אבל אם לא הדיחה יפה שהאיסור הוא בעין אינו נפגם בשהיה מעת לעת (רשב"א וטור וראב"ד):

הגה: ומ"מ אם יש ששים רק נגד הדבוק בקדרה הכל שרי דמה שבקדרה כבר נפגם וא"צ בטול (כן משמע לעיל סימן צ"ה) י"א דבדברים חריפים לא אמרינן דין נותן טעם לפגם כמו שנתבאר לעיל סימן צ"ה וצ"ו ולכן אם בישל בקדירת איסור שאינה בת יומא מאכיל חריף כגון תבשיל שרובו חומץ או תבלין או שאר דברים חריפים אסור אבל לא מחשב התבשיל חריף משום מעט תבלין שבו (מרדכי פא"מ ורשב"א סי' תמ"ט) וכן נוהגין ועיין לעיל סימן צ"ה וצ"ו אבל אם היה האיסור דבר חריף ואח"כ שהה הקדירה מעת לעת ובשלו בו היתר שאינו חריף מותר דאין החריפות הראשון משוי ליה לשבח (ארוך כלל ל"ח)

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ב) אבל אם היה האיסור דבר חריף כו'. ובד"מ ובת"ח כלל ס"א דין י"ב כתב בשם או"ה דאם בשלו דבר חריף בקדירה של בשר שאינו ב"י ואח"כ בשלו בו חלב () (אחר) [תוך] מע"ל המאכל מותר ולא אמרינן החריפות שבקדירה עושה שמפליט עכשיו לשבח ע"כ וה"ה אם בישל דבר חריף בקדירה של איסור שאינו ב"י ואח"כ שהה מע"ל משנתבשל בו הדבר חריף מותר וכן אם בישל דבר חריף בקדרה של בשר ב"י אם בישלו בו אחר (כך) מע"ל שנתבשל בו הבשר אע"פ שאינו מעת לעת משנתבשל בו הדבר חריף והיה בן יומו כשנתבשל בו הדבר חריף מותר אבל אם נתבשל בו בתחלה דבר איסור אפילו נתבשל בו אח"כ דבר שאינו חריף אם הוא ב"י מונין אחר כך מעת לעת מתבשיל השני כדלעיל סימן צ"ד ס"ק כ"ב:

באר היטב

עריכה

(ב) חריף: כתב האו"ה אם בשלו דבר חריף בקדרה של בשר שאינה ב"י ואח"כ בשלו בה חלב אחר מע"ל המאכל מותר ולא אמרינן החריפות שבקדרה עושה שמפליט עכשיו לשבח וה"ה אם בישל דבר חריף בקדרה של איסור שאינה ב"י (ובנה"כ מגיה שצ"ל שהיא ב"י ע"ש) ואח"כ שהה מע"ל משנתבשל בו הדבר חריף מותר וכן אם בישל דבר חריף בקדרה של בשר ב"י אם בשלו בה אחר מע"ל שנתבשל בה הבשר אע"פ שאינו מע"ל משעה שנתבשל בה הדבר חריף וכשנתבשל בה הדבר חריף היה ב"י מותר אבל אם נתבשל בה בתחלה דבר איסור אפי' נתבשל בה אח"כ דבר שאינו חריף רק שהיתה ב"י באותו פעם מונין אח"כ מע"ל משעת תבשיל השני כדלעיל סי' צ"ד ועיין בסי' ק"ג ס"ז בהג"ה לענין חממו בה מים ע"ש.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}