שולחן ערוך יורה דעה קיח ה
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קיח · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
אם שלח על ידי עובד כוכבים ירך בלא חותם אם היא חתוכה כדרך שישראל חותכה אחר חטיטת הגיד כשרה וכן כל חתיכה שניכר בה ניקור הישראל כגון בנטילת חוט דידא וחוט שאצל החזה וכיוצא בו:
- הגה: ושאר החתיכות שעמהן אם יש לחוש להם שהוחלפו אסורות (כך דקדק התה"ד סי' ר' מאשירי פג"ה) ודוקא בבשר או שאר איסור דאורייתא אבל אם שלח איסור דרבנן כגון גבינות שיש לחוש שמא החליפם העובד כוכבים אם מכיר קצתם שלא הוחלפו כולם מותרות אם אותן שלא הוחלפו הם היותר טובים ששלח דודאי אם החליף היה לוקח הטובים שבהם (שם):
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(כג) אם שלח על ידי עובד כוכבים כו' כשרה. מלשון זה משמע קצת דדוקא דיעבד הוי ניקור וכיוצא בו סי' אבל לא לכתחלה אכן הטור כתב ג"כ כלשון הזה ואפילו הכי כתב להדיא בסימן ס"ה דמותר לשלוח אפילו לכתחלה ע"י עובד כוכבים ע"י סימן ניקור אבל המחבר לא כתב שם מזה כלום ומ"מ כתב באו"ה דלכתחלה אין לסמוך עליו וכ"כ הרב בסימני ת"ח שם:
(כד) אבל אם שלח איסור דרבנן כו'. ומבואר בת"ה שם דבאיסור דרבנן אפילו ראה היהודי שהיה החותם נשבר ומקולקל לגמרי והיה ניכר בודאי שנפתח החותם מותר בענין זה וכן הוא בת"ח שם דין י"ד ע"ש:
ט"ז - טורי זהב
אם שלח ע"י עובד כוכבים ירך כו'. משמע דוקא דיעבד אבל לכתחלה לא וכ"כ באו"ה כלל כ"ב ומבואר בדברינו סימן ס"ג בשם המרדכי דכל שיש לו ט"ע במה ששלח לו על ידי העובד כוכבים שרי:
כל חתיכה שניכר בה ניקור ישראל כו'. נראה פשוט שבכלל זה תרנגולת שניכר בה ניקור הגידין של צואר כמו שישראל עושין שיש לסמוך ע"ז להיתר:
באר היטב
(יא) כשרה: כתב הט"ז משמע דוקא דיעבד אבל לכתחלה לא.
(יב) וכיוצא: נראה פשוט שבכלל זה תרנגולת שניכר בה ניקור הגידין של צואר כמו שישראל עושין שיש לסמוך על זה. ט"ז.
(יג) דרבנן: מבואר בת"ה באיסור דרבנן אפילו ראה יהודי שהיה החותם נשבר ומקולקל לגמרי והיה ניכר בודאי שנפתח החותם מותר בענין זה. ש"ך.