שולחן ערוך יורה דעה קיב ו

במקום שנהגו היתר בפת של פלטר, אפילו הוא נלוש בבצים או שביצים טוחים על פניו, מותר. אבל אינפנד"ה שאפאה עובד כוכבים, אסור לאכול מהפת שלה. (עיין לקמן סימן קי"ג ס"ג).

הגה: ויש אוסרים בפת שביצים טוחים על פניו, משום שהן בעין ואינם בטלים לגבי פת, ויש בהם משום בשולי עובדי כוכבים (תוספות וסמ"ג והגהות אשירי וארוך ומרדכי פא"ט וסמ"ק סי' ר"ז). וכן נוהגין. ואותן נילו"ש שקורין קיכלי"ך או מיני מתיקה שקורין לעקי"ך, הם בכלל פת ובמקום שנוהגים היתר בפת של עובד כוכבים גם הם מותרים, ולא אמרינן שיש בהם משום בשולי עובד כוכבים. ויש מיני נילו"ש שקורין קיכלי"ך שאופין אותם על ברזלים ומושחין הברזל בשעת אפייה בחלב או חזיר, באותן יש ליזהר ולאסרן. וכן המנהג (מהרא"י בהגהת ש"ד ואגור בשם ר"י מפרי"ש).

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(טו) אפילו הוא נילוש בביצים. דלמאי ניחוש לה אי משום דם רוב ביצים אין בהם דם כדלעיל סימן ס"ו ס"ח ואי משום ביצי עוף טמא אין מצויים בינינו כדלעיל סי' פ"ו ס"ב ואי משום בשולי עובדי כוכבים דאסור בביצים לקמן סי' קי"ג ס"ד קימחא עיקר כ"כ הפוסקים וע"ל ס"ס פ"ו ובמ"ש שם:

(טז) אבל אינפנד"א כו'. ע"ל סי' קי"ג ס"ק ו' מזה:

(יז) ויש בהם משום בישולי עובד כוכבים. ודמי לשלקות דלא נהגו היתר בשום מקום כדלקמן בסי' קי"ג:

(יח) שקורין קיכלי"ך. דוקא שבלילתן עבה ויש בהן תואר לחם כ"כ בת"ח שם דין י"ב ע"ש:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

אפילו הוא נילוש בבצים כו'. הטעם כיון שהפת מותר הביצים טפלים לו ואינפנד"ה יתבאר בסימן קי"ג ס"ג:

ולא אמרינן שיש בהם כו'. כיון דאי קבע עלייהו סעודה מברך המוציא ע"כ דינם כפת ממש:

באר היטב

עריכה

(ח) בביצים: דלמאי ניחוש לה אי משום דם רוב ביצים אין בהם דם כדלעיל סי' ס"ו ס"ח ואי משום ביצת עוף טמא אין מצוים בינינו כדלעיל סי' פ"ו ס"ב ואי משום בשולי עובדי כוכבים דאסור בביצים קי"ל דקמחא עיקר עכ"ל הש"ך וע"ל סי' קי"ג.

(ט) מתיקה: כיון דאי קבע עלייהו סעודה מברך המוציא דינם כפת ממש ט"ז ודוקא אותן שבלילתן [עבה] ויש בהן תורת לחם וכ"כ בת"ח.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}