שולחן ערוך יורה דעה עא ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך יורה דעה · עא · ג

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

הקרום שעל המוח יש בו חוטין והמוח עצמו יש בו דם ואינו יוצא מידי דמו במליחת הראש לפי שעצם הראש מקיפו ועומד לפניו ואין מקום לדם לזוב. לפיכך הבא למולחו קורעו ומוציא המוח וקורע הקרום ומולחו. ואם רצה למלוח הראש והמוח בתוכו -- ינקוב העצם כנגד הקרום וינקוב גם הקרום וימלח ויניח הנקב למטה ומותר אפילו לקדרה.

הגה: ועיין לעיל (סימן סח) כיצד נוהגין לכתחלה (ש"ד בשם מ"ה).
ואם נמלח הראש שלם בלא נקיבת העצם -- הקרום והמוח אסורים ושאר הראש מותר. וכל שכן שאר בשר שעמו (ארוך כלל י"ז וש"ד).
הקולית ושאר עצמות שיש בהן מוח צריכין מליחה ומליחת העצם מועיל למוח שבקרבו ואין צריך לנקוב העצם (טור בשם הרשב"א). מיהו לכתחלה לא ימלחנו עם שאר בשר רק לבד ובדיעבד שרי. (ארוך כלל לח)

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ה) ואם רצה למלוח כו' וינקוב גם הקרום. כלומר ולא מהני אלא בכה"ג אבל לא כשמניחו על בית השחיטה או אנחירין ודץ ביה מידי כדמהני בצלי לעיל ר"ס ס"ח וכן משמע להדיא בת"ה ובטור ובהרב המגיד פ"ו מהמ"א דין י"ד ע"ש:

(ו) וע"ל סי' ס"ח כו'.) כלומר דשם בסעיף ד' בהג"ה נתבאר דלכתחלה נוהגין ליטול המוח קודם המליחה מתוך הגולגולת ולחתוך הגולגולת שתי וערב שאז מתחתך הקרום היטב וע"ש:

(ז) הקרום והמוח אסורים. דהוה כנמלחו בכלי שאינו מנוקב כתוב בת"ח כלל ט"ו דין י"ח דאף בעוף הדין כן וע"ש:

(ח) ושאר הראש מותר. לפי שעצם הגולגולת מפסיק בין דם שבתוכו לבשר ואפילו אם קצת מן הדם נפלט ונכנס לתוך הבשר כבולעו כך פולטו כן כתב הרשב"א בת"ה הארוך דף ע"ה ע"ב והרא"ש פג"ה ואו"ה כלל י"ז דין ז' ונ"ל שטעם הראשון עיקר ולרווחא דמלתא כתבו הטעם השני וגם הר"ן פרק גיד הנשה לא כתב אלא טעם הראשון ולפי זה אפילו שאר בשר שעמו נמלח ופלט כבר כל דמו וצירו בעניין דלא שייך ביה כבולעו כך פולטו וכדלעיל ס"ס ע' אפילו הכי מותר (אם הוסר הבשר מעל הראש שבחוץ על הגולגולת) . ויתר דיני מליחה וצליה ובישול הראש והמוח נתבארו בסי' ס"ח ע"ש.(ט) צריכין מליחה. פירוש ואם נתבשל בלא מליחה המוח אסור משום דמחזקינן דם במוח ומה"ט אם נמלח בדיעבד עם שאר בשר שרי ומ"מ נראה דאם יש ס' בקדרה נגד המוח שבעצמות אף המוח עצמו מותר ועיין בסי' ע"ה ס"ק ח':

(י) ומליחת העצם מועיל למוח שבקרבו. ול"ד למוח שבראש דהתם שורייקי דדמא שבקרום המוח הוא כדם כנוס בתוכו אבל דם שבאיברי' () במעט מליחה נפלט ומתמצה עכ"ל הרשב"א דף ע"ו ע"א:

(יא) מיהו לכתחלה לא ימלחנו עם שאר בשר. אבל בבשר שלהם נוהגים בכל יום למלוח אפילו לכתחלה ושפיר דמי וכ"כ בת"ח שם דין י"א:


ט"ז

ושאר הראש מותר. אין שייך לומר כאן דאסור בדיעבד מאחר שלא נמלח בפנים וכההיא דסי' ס"ט סעיף ד' בלא נמלח רק מצד אחד דכאן שהראש שלם הוה כמו חתיכה עבה אלא דאם קרעו לשנים אז דינו כדלעיל לענין נמלח מצד אחד וכמו שכתבתי שם:

באר היטב

(ד) למטה:    כתב הש"ך אבל לא מהני כשמניחו על בית השחיטה או אנחיריו ודץ ביה מידי כדמהני לצלי.

(ה) לכתחלה:    דשם נתבאר דנוהגין לכתחילה ליטול המוח קודם המליחה מתוך הגולגולת ולחתוך הגולגולת (שתי וערב).

(ו) אסורים:    דהוי כמולח בכשא"מ וכתב בת"ח דאף בעוף הדין כן.

(ז) בשר:    כתב הש"ך משום שעצם הגולגולת מפסיק בין דם שבתוכו לבשר ולפ"ז אפילו שאר בשר שעמו נמלח ופלט כבר כל דמו וצירו בענין דלא שייך ביה כבכ"פ אפ"ה מותר וכ' הט"ז ואין לאסור מאחר שלא נמלח משני צדדים דכיון דהראש שלם הוי כמו חתיכה עבה.

(ח) מליחה:    כתב הש"ך ואם נתבשל בלא מליחה המוח אסור (משום דמחזיק דם במוח וכן כל שנתבשל עמו אסור אם אין ס' נגד המוח שבעצמות) ומ"מ נראה דאם יש ס' בקדירה נגד המוח שבעצמות אף המוח עצמו מותר ועיין בסימן ע"ה.

(ט) עם שאר:    אבל בבשר שלהם נוהגים בכל יום למלוח אפילו לכתחילה ושפיר דמי עכ"ל הש"ך. (ופר"ח כתב ואנו נוהגין לכתחילה למלחו עם שאר בשר מפני שאנו מחזיקין בהן דם כשאר בשר).



פתחי תשובה

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש