שולחן ערוך יורה דעה עא ב
<< · שולחן ערוך יורה דעה · עא · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
הטלפים מחתך אותם מעט למטה ומולחו ויניח מקום החתך למטה וימלח גם על השיער. (ועיין לעיל (סימן סח))
מפרשים
(ג) הטלפים מחתך אותם מעט למטה כו'. משום דאל"כ הוי כמולח בכלי שאינו מנוקב לפי שהטלפים מעכבים הדם מלצאת ואף שנמלחו אין הדם יוצא דרך הטלפים משא"כ בשאר עצמות שמליחתן מועיל למוח שבתוכן וכמו שכתב הר"ב ס"ד לפי שהדם נפלט דרך העצמות ע"י מליחה וזה פשוט וכן מוכח להדיא ברשב"א וטור והעט"ז כתב וז"ל שאני שאר עצמות מטלפים דשאר עצמות המוח שבתוכן ממלא את כל החלל ואין שם מקום שיתכנס שם הדם וישאר שם אבל הטלפים הם חלולים מבפנים ואין הבשר דבוק בכולן ואם לא יפתח אותם יש לחוש שמא יתכנס דם הפליטה בפנים למקום אחד והוי כמולח בכלי שאינו מנוקב ע"כ לשונו ולא נהירא דהא אדרבה המולח בכלי שאינו מנוקב אסור מטעם שהבשר המונח בו הוא מונח במקום דחוק וע"י כך אינו פולט יפה וחיישינן שמא פירש ממקום למקום וכמ"ש בסימן ס"ט ס"ק ס"ח אלא הטעם פשוט כדפי':
(ד) וע"ל סי' ס"ה. כלומר דשם בסעיף ח' נתבאר דאם לא חתך אותם מעט למטה נהגינן לאסור אף דיעבד מה שבתוך הקליפה וע"ש:
הטלפים מחתך כו'. כתב רש"ל פרק ג"ה סי' י"ב מאחר שמנקבין הטלפים דהיינו המנעל למה צריכה להיות המליח' קודם החריכה אדרבה עדיף טפי אח"כ והיורה דעה לא קאמר וכן הדין בטלפים כו' אלא שמהני מליחה קודם החירוך לאפוקי מן המחמירים אבל מצוה מן המובחר למלוח אח"כ כיון שנוקב המנעלים תחלה אע"פ שאין המנהג כן ע"כ (שם) ועי' לעיל סי' ס"ח בסעיף ז':
(ב) למטה: והטעם איתא בש"ך דאם לא יעשה כן הוי כמולח בכשא"מ (שהטלפים מעכבין הדם מלצאת) ואף כשנמלחו אין הדם יוצא דרך הטלפים משא"כ בשאר עצמות שמליחתן מועיל למוח שבתוכן וכתב מהרש"ל מאחר שמנקבין הטלפים דהיינו המנעל עדיף טפי להיות המליחה אחר החריכה אע"פ שאין המנהג כן.
(ג) ס"ח: דשם בסעיף ח' נתבאר דאם לא חתך אותם מעט למטה המנהג לאסור בדיעבד מה שבתוך הקליפה ע"ש.