לדלג לתוכן

ט"ז על יורה דעה עא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א

[עריכה]

חותכו לשנים. פי' דיש מחמירים ואומרים שהשיער מעכב את הדם שבבשר הראש שלא יצא ע"י מליחה ולפיכך מולחין אותו תחילה על השיער שיפליט מעט ואח"כ מניחין אותו על האש ומסירין השיער וחוזרין ומולחין את הראש וכתב הרשב"א ע"ז דלפי סברתם שהמליחה הא' לא נכנסה רק מעט למה היא באה אלא ודאי אין השיער מעכב כלל והוי הראש כמו שאר בשר והרוצה להחמיר בראש יחתכנו לשנים וימלחנו לצד פנים וגם על השיער ובת"ה הארוך לא זכר שיחתוך לשנים את הראש רק בקצר כתוב וגם כן שלא מן הדין רק בלשון אם רוצה חותך הראש לשנים כו' ואע"פ שהטור והש"ע לא כתבו אם רוצה כו' אלא כתבו דרך פסק מ"מ הוא למצוה מן המובחר מאחר שכתב ב"י הטעם שצריך לחתוך הראש לשנים משום המוח שבפנים ע"כ ובאמת גם ניקב העצם לחוד מהני וכמ"ש אחר כך כאן וע"כ מתורץ לשון ואם רוצה שכתב הרשב"א:

סעיף ב

[עריכה]

הטלפים מחתך כו'. כתב רש"ל פרק ג"ה סי' י"ב מאחר שמנקבין הטלפים דהיינו המנעל למה צריכה להיות המליח' קודם החריכה אדרבה עדיף טפי אח"כ והיורה דעה לא קאמר וכן הדין בטלפים כו' אלא שמהני מליחה קודם החירוך לאפוקי מן המחמירים אבל מצוה מן המובחר למלוח אח"כ כיון שנוקב המנעלים תחלה אע"פ שאין המנהג כן ע"כ (שם) ועי' לעיל סי' ס"ח בסעיף ז':

סעיף ג

[עריכה]

ושאר הראש מותר. אין שייך לומר כאן דאסור בדיעבד מאחר שלא נמלח בפנים וכההיא דסי' ס"ט סעיף ד' בלא נמלח רק מצד אחד דכאן שהראש שלם הוה כמו חתיכה עבה אלא דאם קרעו לשנים אז דינו כדלעיל לענין נמלח מצד אחד וכמו שכתבתי שם: