שולחן ערוך יורה דעה יח יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך יורה דעה · יח · יז · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז ש"ך באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

טבח שלא הראה סכינו לחכם (ונמצא יפה. טור) – היו מנדין אותו.

הגה: ואם נמצא פגום, היו מנדין אותו ומעבירין אותו (טור). כחובנמצא יפה – יכול החכם למחול ואין צריך כדלנדותו (הגהות אלפסי פ"ק דחולין).

והאידנא נהגו למנות אנשים ידועים על השחיטה והבדיקה, כטולהם מחלו חכמים כבודם, כי הם זהירים וזריזים. לוהרבה צריך ישוב הדעת ויראת שמים לבדיקת הסכין, הלא תראה כי יבדוק אדם פעמיים שלש ולא הרגיש בפגימה דקה ואח"כ ימצאנה כי הכין לבו באחרונה, ובחינת חוש המישוש כפי כוונת הלב (רבינו יונה בספר שערי תשובה).

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(כח) ובנמצא יפה יכול החכם למחול כו' הג"ה אלפסי ונראה דס"ל כמ"ש רש"י והר"ן דהא דהי' מנדין אותו כשלא הראה סכינו לחכם הוא מפני כבודו של חכם וכדלקמן סי' רמ"ב ושל"ד דהיו מנדין על כבוד הרב ולכך יכול למחול על כבודו וכדלקמן סי' רמ"ב ס"ס ל"ב רב שמחל על כבודו כבודו מחול אבל הרמב"ם ספ"א מה"ש והכל בו והסמ"ג כתבו הטעם דהיו מנדין לפי שיסמוך על שחיטתו פעם אחרת ותהיה פגומה וישחוט בה עכ"ל ולפ"ז אפשר דאין החכם יכול למחול מיהו בש"ס פ"ק דחולין (דף י:) משמע כרש"י והר"ן וכן משמעות הפוסקים.


(כט) ולהם מחלו חכמים כו' ובאגודה פ"ק דחולין כתב עוד טעם אחר משום דעתה בעונינו אין ת"ח דהא אין יודע אפילו מסכת כלה וכן הוא בתשובת מהרי"ל סי' ע"א ותשובת מהרי"ו סי' קס"ג ומהרי"ק שורש קס"ג וכן הוא לקמן סימן רמ"ב לענין שיתן לו המבייש ליטרא דדהבא וכ"כ הב"י לקמן סי' ר"ה לענין נדרים דהאידנא כ"ע כע"ה דמו ומביאו הר"ב שם.


(ל) והרבה צריך ישוב הדעת כו' עיין במהרש"ל פ"ק דחולין סי' ל"ט שהרבה לקרות תיגר על השוחטים בזמן הזה שבודקים הסכין במהירות ובלי כוונת הלב ושראוי להזהיר ולהקפיד עליהם בדבר זה ע"ש.



באר היטב

(כד) לנדותו: והש"ך כתב דלדעת הרמב"ם אינו יכול למחול. והאגודה כתב דהאידנא בעונינו אין ת"ח דהא אפילו במסכת כלה אינו יודע ודאי דמחלי כבודם. וכ"כ רמ"א לקמן סימן ר"ה.







▲ חזור לראש