שולחן ערוך חושן משפט שעה ט
<< · שולחן ערוך חושן משפט · שעה · ט
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
כל ששמין לו ונוטל שטען בעל השדה ואמר נתתי והיורד אומר לא נטלתי היורד נאמן ונשבע שלא נטל כלום ונוטל שהרי אומרים לבעל השדה עדיין לא שמו לך ולא ידעת כמה אתה חייב ליתן היאך נתת אבל אם שמו לו ואמרו לבעל השדה תן לו ואמר נתתי אע"פ שעדיין לא נשבע היורד הרי בעל השדה נאמן וישבע היסת שנתן ויפטר שהקרקע בחזקת בעליה:
מפרשים
שהרי אמרי' לבעל שדה עדיין לא שמו כו': דין זה נלמד כאן מהא דאיתא בפ"ק דב"ב בבונה כותל בחצר המפסקת בין אדם לחבירו גבוה מד' אמות כו' וכתבו הט"ו לעיל ס"ס קנ"ז ע"ש ועפ"ר:
ואמרו לבעל השדה תן לו: ע"ל סי' כ"ב וע"ש חילוק בין א"ל צא תן לו או חייב אתה ליתן לו:
(טז) עדיין: ע"ל סי' קנ"ז עי"א וע"ל סי' ע"ט סי"ג שחילקו שם בין אמר ליה צא תן לו או חייב אתה ליתן לו ע"ש. סמ"ע.
(א) ולא ידעת כמה אתה חייב ליתן. ומשמע מזה דהטעם הדבר משום דעדיין לא שמו ואינו יודע כמה ומשום הכי לא פרע. אמנם דין זה נלמד מפ"ק דב"ב גבי כותל חצר למעלה מארבע אמות בחזקת שלא נתן עד שיבי' ראיה שנתן ואמרו משום טעמא דמי יימר דמחייבי לי רבנן ומשמע דעיקר החיוב לא ידוע ליה. ובסימן קנ"ז כתב הרמ"א דאם קבע לו בנין קבוע נאמן לומר שפרע ועיין שם דבזה משפטו גלוי עיין שם ואף על גב דלא שמו עדיין כמה חייב ומשמע דעיקר תלוי בגוף החוב שיהיה משפטו נודע וגלוי וכל שיורד שלא מדעתו אין משפטו נודע ועיין מה שכתב בסימן פ"ט סק"ד: