לדלג לתוכן

שולחן ערוך חושן משפט שנט י

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

כל החומד עבדו או אמתו או ביתו או כליו של חבירו או כל דבר שאפשר שיקנהו ממנו והכביד עליו רעים והפציר בו עד שלקחו ממנו ה"ז עובר בלא תחמוד כל המתאוה ביתו או אשתו וכליו של חבירו וכל כיוצא בזה כיון שחשב בלבו איך יקנה דבר זה ונפתה בלבו בדבר עבר בלא תעשה של לא תתאוה ואין תאוה אלא בלב בלבד:

מפרשים

 

כל החומד עבדו כו':    הא דהתחיל הרמב"ם והמחב' באיסור לאו דלא תחמוד קודם שכ' איסור לאו דלא תתאוה אף שהמחשב' "דתאר קודם למעשה דחמוד דכן כתבוהו אחר זה משום דבמאי דסיים פתח דבסעיף ט' סיים וכ' דהכופה את חבירו למכור כו' הוא בלאו דלא תחמוד וכמ"ש מ"ה כ' ברישא ביאור דאותו לאו דהוא כל החומד כו':

והפציר בו עד שלקחו:    אבל בלא לקיחה אינו עובר בלא תחמוד כ"כ ברמב"ם בהדיא ולמדו שם מדכתיב לא תחמוד כסף וזהב עליהן "ולקחת לך:

כל המתאוה ביתו וכו':    שם ברמב"ם מסיים בזה ז"ל וכן כל כיוצא מזה מדברים "שאפשר לקנותן ממנו כו' אבל הטור כ' בשם הרמב"ם לשון אחר ז"ל וכל כיוצא באלו מדברים שאי "אפשר לקנותן. ועפ"ר שכתבתי ביאורו וטעם דנוסח' הראשונ' נ"ל דלדוקא כ' שאפשר לקנותו דאלו דברים שאי אפשר לקנותן אינו עובר בלא תתאוה כיון דלא יבואו לידי מעשה כמו דאינו עובר על לא תחמוד כל שלא בא לידי לקיחה והטור כ' רבותא דאפי' בדברים שא"א לקנותן עובר כ"ש בדברים האפשריים ודוק:

איך יקנה דבר זה:    גם באשת חברו שייך זה שיגרום שיגרשנה בעלה והוא ישאנ' ואפשר דמפני שהוא קשה יותר משאר דברים וצריך עליו מחשב' טפי מ"ה נקטו הרמב"ם והמחבר בלאו דלא תתאוה:
 

(ז) שלקחו:    אבל בלא לקיחה אינו עובר בלא תחמוד כ"כ הרמב"ם בהדיא ולמדו שם מדכתיב לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך. סמ"ע.

(ח) בזה:    לשון הטור מדברים שא"א לקנותן כו' ולרבותא כת' כך וכ"ש בדברים האפשריים. שם.

(ט) בדבר:    גם באשת חבירו שייך זה שיגרום שיגרשנה בעלה והוא ישאנה ואפשר מפני שהוא קשה יותר משאר דברים וצריך עליו מחשבה טפי משום הכי נקטו הרמב"ם והמחבר בלאו דלא תתאוה. שם.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש