הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן שנט

סימן שנט

[ש"ך אות ב] שאסור מה"ת. נ"ב עיין תשו' רדב"ז ח"א סי' רה:

[ש"ך בא"ד] דאינו אלא מדרבנן. נ"ב ורע"ק דאף אחרי נמכר גאולה תהי' לו הוי אסמכתא כ"כ היש"ש שם ותמוה לי הא אמרי' בבכורות דף יג הניח' למ"ד גזל נכרי אסור וכו' וכן בפ' המקבל גבי כרם רעיך הניח' למ"ד גזל נכרי הרי מדמצרכי' קרא באונאה ובכרם מוכח דמ"ד גזל נכרי אסור היינו מדאו' וצע"ג:
גם ראיתי בדפוס ש"ס הישנים (כי בדפוס החדשים השמיטו) דאית' שם בב"ק ישראל ונכרי שבאו לדון באי' עליו בעקיפין דברי ר"י רע"ק אומר אין באי' מפני קידוש השם טעמא דאיכא קידוש השם הא ליכא ק"ה באי' וכו' כאן בגזילה כאן בהפקעת הלואה הרי מפורש דלרע"ק דאוריית' אסור:

[ש"ך אות ג] מיירי בשאינו מזכה. נ"ב עיין בשו"ת באר יעקב יו"ד סי' קסא דף ע"ב ע"ב:

[ש"ך אות ד] כגון בדבר העומד. נ"ב עיין בהר"ן פ"ג דמ"ק דף פו ע"א בשם הראב"ד דדבר העומד למכור ליכא איסור ליטול ע"מ לשלם. משמע אף דאינו מזכה לו הממון ע"י אחר שרי. ועיין בתשו' קול אלי' חאה"ע סי' ג' וע' בס' מחנה אפרים ה' גזילה סי' ה':