שולחן ערוך חושן משפט שמ ד

השואל בהמה חייב במזונותיה משעה שמשכה עד סוף ימי שאלתה:

הגה: וי"א דלא בענין משיכה אלא מיד שנסתלקו הבעלים (טור כדעת הר"י והרא"ש וע"ל ריש סימן רצ"א וש"ז):

ואם כחש בשרה כחשה דלא הדר חייב לשלם מה שפחתו בדמים ואם היה הכחש מחמת מלאכה פטור וישבע שבועת השומרים שמחמת מלאכה כחשה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

מיד שנסתלקו הבעלים כו': ואע"ג דהמשאיל יכול לחזור בו כל זמן שלא משך הבהמה מ"מ כיון דלא חזר בו ונסתלק הבעל משמיר' הבהמה מחמת שקיבל השומר שמירתו עליו נתחייב באונסין:

(ח) משעה שמשכ' וכן כיון שמשך הבהמ' או הכלי חייב באונסים אע"ג שלא נשתמש בהן וכ"ש הוא מחזרה דלקמן סי' שמ"א ס"ה כדמוכח בש"ס פ' האיש מקדש (דף מ"ז ע"ב) וכן הוא בתוס' שם להדיא ע"ש והכי מוכח מהרא"ש ושאר פוסקים ועוד העליתי לעיל סי' ע"ב ס"ד ס"ק ל' דמי שהפקיד כלי אצל חבירו בין שהוא ש"ח או ש"ש ואח"כ נתן לו רשות להשתמש בו הוי שואל אע"פ שעדיין לא נשתמש בו ע"ש עיין בתשו' הרא"ן ששון סי' קמ"ד:

(ט) וי"א דלא בעינן משיכה כו' ועיין בתשובת ן' לב ס"א כלל י"ז סימן צ"ו דיכול המוחזק לו' קים לי כהרמב"ם עיין בתשובת ר"ל ן' חביב סימן צ"ד:

באר היטב

עריכה

(י) שמשכה: וכן באונסין חייב משעה שמשך הבהמה או הכלי אע"ג דלא נשתמש בהן וכ"ש הוא מחזרה דלקמן סי' שמ"א ס"ה כדמוכח בש"ס קידושין דף מ"ז ע"ב וכן הוא בתוספות שם להדיא ע"ש והכי מוכח בהרא"ש ושאר פוסקים ועוד העליתי בסי' ע"ב ס"ד ס"ק ל"א דמי שהפקיד כלי אצל חבירו בין שהוא ש"ח או ש"ש ואח"כ נתן לו רשות להשתמש בו הוי שואל אע"פ שעדיין לא נשתמש בו ע"ש ובתשובת מהר"א ששון סי' קמ"ד. שם.

(יא) שנסתלקו: ואע"ג דהמשאיל יכול לחזור בו כל זמן שלא משך הבהמה מ"מ כיון דלא חזר בו ונסתלק הבעל משמירת הבהמה מחמת שקיבל השומר שמירתו עליו נתחייב באונסין כ"כ הסמ"ע ועיין בתשובת ן' לב ס"א כלל (י"ד) [י"ז] סי' (צ"ו) [צ"ז] דיכול המוחזק לו' קים לי כהרמב"ם עיין בתשובת ר"ל ן' חביב סי' צ"ד. שם.

קצות החושן

עריכה

(ה) השואל בהמה כללא דשואל שיהיה כל הנאה שלו והיכא דבעלים נהנין ג"כ ה"ל דין שוכר ופטור מאונסין. ונראה דאפי' נתן השואל לבעלים פחות מש"פ תו לא הוי עלה דין שואל כיון דגם הבעלים נהנין מיהת ואע"ג דש"ש לא הוי בשכרו בפחות מש"פ מ"מ לגבי משאיל סגי לה בפחות מש"פ כיון דהא לא הוי כל הנאה שלו ועמ"ש בסי' ע"ב סק"ד:

(ו) ונשבע שבועת השומרין שמחמת מלאכה כחשה. וקשה לפי דעת הש"ע בסי' רצ"ד דעיקר שבועה הוא שאינו ברשותו אבל נאנסו מדין גלגול וכיון שהפרה כמות שהיא מחזיר לו תו ליכא שבועה שאינו ברשותו ולמה צריך לישבע מחמת מלאכה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}