שולחן ערוך חושן משפט שכ א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אחד השוכר מחבירו שדה לזורעה או כרם לאכול פירותיו בדמים או ששכר ממנו בפירות קצובים דין אחד יש להם והשוכר בפירות הוא נקרא חוכר:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

אחד השוכר כו':    כלל דבריו הוא דאחד השוכר שדה וכרם בדמים מזומנים והיינו שהשוכ' יקח פירות השדה או הכרם כולו לנפשו ויתן להמשכי' סך דמים בעד השדה בכל שנה ואחר שלא שכרה בדמים מזומנים אלא ששכרה ליתן לב"ה בכל שנה כך וכך תבואה דאם דעתו לזורעה חיטין יתן לו כך וכך מדות חיטין ואם שעורים שעורים וה"ה אם קבלה לזרוע עליה חיטין והתנה עמו ליתן לו כך וכך מדות שעורים לשנה דנקרא חוכר (וכמ"ש הטור ומור"ם בסי' שכ"ג ע"ש) דין א' להם ובשניהן אף אם ילקה השדה ולא תצמיח כראוי צריך ליתן לבעל השדה או הכרם כל דמי קצבתו הן במזומנים הן בפירות כפי מה שיהיה השכירות אם לא שהיה מכת מדינה וע"ד שיתבאר בסי' שכ"א ושכ"ב ואין ביניהן אלא השם דהשוכר במזומנים נקרא סתם שוכר והשוכר בפירות נקרא חוכר ובטו' מבוא' יותר מבל' המחבר שהעתיק ל' הרמב"ם בקיצור:

ומ"ש או ששכר ממנו בפירות:    בסי' שכ"ג יתבא' שדין חוכר הוא שאם יש פירות בשדה זו שחכר ממנו צריך לקבל ממנו או ליתן לו אותן פירות אף אם לא יהיו טובים או יותר טובים מפירות אחרים אלא שאם לא יהיו פירות כלל בשדה צריך לקנות לו פירות מהשוק ואין כאן מקומו מ"ה קיצר כאן:
 

באר היטב

(א) להם:    ר"ל דאף אם ילקה השדה ולא תצמיח כראוי צריך ליתן לבעל השדה או הכרם כל דמי קצבתו הן במזומנים הן בפירות כפי מה שיהיה השכירות אם לא שהיה מכת מדינה וע"ד שיתבאר בסי' שכ"א ושכ"ב. סמ"ע.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש