שולחן ערוך חושן משפט שיב טז
<< · שולחן ערוך חושן משפט · שיב · טז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
ב"ה שאמר לזמן השכרתיך והשוכר אומר לא שכרתי אלא סתם או לזמן ארוך על השוכר להביא ראיה ואם לא הביא ב"ה נשבע היסת ומוציאו מן הבית:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
לא שכרתי אלא סתם: פי' והוי לך להודיעני ל' יום קודם בימי הקיץ כנ"ל בס"ה:
על השוכר להבי' ראיה: דהקרקע בחזקת בעליה עומדת:
ש"ך - שפתי כהן
(טז) בעה"ב נשבע היסת ואע"פ שהוא מודה מקצת מ"מ כיון דחולקים על הדיר' דינו כקרקע דאין נשבעין רק היסת דשכירות קרקע כקרקע לענין אונא' כדלעיל סי' רכ"ז סל"ב וכן לענין קניה לעיל ר"ס ק"ן בהג"ה וסי' קצ"ה ס"ט וכן לענין שאר דברים וכן מוכח בה' המגיד פ"ה מה' טוען דין ה' שטעם דברי הרמב"ם אלו הוא שאינו נשבע [אלא] היסת אע"ג שמ"מ מפני שדינו כקרקע שכ' שם על דברי הרמב"ם והמחב' דלעיל סי' צ"ה ס"ג וז"ל זה נראה פשוט דשכירות קרקע אחר הזמן חוב גמור הוא כיון שמחלוקתן בדמים הוא שאם הי' מחלוקתן שזה אומר יש לדור בו עדיין והלה כופר ה"ז תביעת קרקע ואין כאן אלא היסת וכן מבואר פ' שביעי מה' שכירות לפי ששכירו' קרקע ה"ה כקרקע כו' עכ"ל ולא תמצא בפ' שביעי מה' שכירות שיהא מוכח ממנו ששכירות קרקע ה"ה כקרקע לענין מ"מ רק דברי הרמב"ם אלו שהעתיק המחב' כאן ודוק:
(יז) ומוציאו מן הבית ל' ה"ה ג"ז מהטעם האמו' למעלה קרקע בחזקת בעלי' קיימ' וכן הדין בכל מלת' דלא עביד' לאגלויי כמו שיתבא' בפ' זה עכ"ל (ור"ל שם בפ' הזכי' הך דלקמן סי' שי"ז ס"ג) ולכאור' נרא' מדבריו דאם הי' כאן מלתא דעבידא לאגלויי כגון שהיו עדים יודעים לאיזה זמן השכירו לא הי' מוציאו מן הבית אבל באמת ז"א דלא אמרי' לקמן דבעי מילתא דלא עבידא לאגלויי אלא לענין להוציא ממנו מה שכבר אכל אבל לענין להניחו מכאן ולהבא אפי' במילתא דעבידא לאגלויי לא שבקינן ליה מטעם דקרקע בחזקת בעליה עומדת וכדמוכח לקמן סי' שי"ז ס"ב ג' ד' וכמ"ש בסמ"ע ס"ק י"ב שם להדיא וכן משמע להדיא מדברי חדושי הריטב"א פ"ק דמציע' והילכך אפי' יש כאן עדים מוציאו מן הבית וצ"ל דגם הרב המגיד אלעלמא קאי היכא שכבר דר בו כה"ג ודוק:
באר היטב
(יח) סתם: פירוש והיה לך להודיעני ל' יום קודם בימי הקיץ כמ"ש בס"ה. סמ"ע.
(יט) היסת: ואע"פ שהוא מודה מקצת מכל מקום כיון דחלוקין על הדירה דינו כקרקע דאין נשבעין רק היסת דשכירות קרקע כקרקע לענין אונאה כמ"ש בסי' רכ"ז סנ"ב וכן לענין קניה בריש סימן ק"צ בהג"ה וסי' קנ"ה ע"ש וכך לענין שאר דברים וכן מוכח בהה"מ פ"ה מהלכות טוע' דין ה' שמסיים שם בדבריו ז"ל וכן מבואר בפ"ז משכירות לפי ששכירות קרקע הרי הוא לקרקע כו' עכ"ל ולא תמצא בפ"ז שיהא מוכח מיניה כך לענין מודה מקצת רק דברי הרמב"ם אלו שהעתיק המחבר כאן ודוק. ש"ך.