שולחן ערוך חושן משפט רצא ה
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רצא · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
ויש מי שאומר שהשומר הזה מיד כשקבל עליו לשמור או שאמר הנח לפני ונסתלקו הבעלים משמירה חייב עליו אם פשע אף על פי שלא משך ויש מי שאומר שאינו חייב עד שימשוך ובמקום שמשיכה קונה:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
ונסתלקו הבעלי' משמירתן: חדא באידך תליא כיון דנסתלקו הבעלים משמירתן נמצא דמוטל עליו לשומרו מאחר דקיבל עליו לשמרו ועוד דאי לא נסתלקו הבעלים משמירתם אלא הוו שומרין קצת עמו בתחלת השמיר' ה"ל שמיר' בבעלים דפטור הנפקד וכמ"ש הטור והמחבר בס"ס זה:
ובמקום שמשיכה קונה: והיינו כשמשך לחצירו או בחצר של שניהן (או לסימטא) וכמ"ש הטור והמחבר לעיל סי' קצ"ז:
ש"ך - שפתי כהן
(יב) ונסתלקו הבעלים כו' עיין בסמ"ע ס"ק ח' עד וכמ"ש הטור ומחבר ס"ס זה כו' לא ידענא מנ"ל הא ול"ד לס"ס זה ודוק וצ"ע גם לקמן סי' שמ"ו ס"ד לא משמע כן ע"ש:
(יג) ויש מי שאומר כו'. וכ"כ רש"י פ' מרובה דף ע"ט ע"א ורמב"ם בפי' המשנה שם ומ"מ פ"ב מהל' שכירות ונ"י פרק האומנין וכן נראה עיקר בש"ס פרק מרוב' ע"ש ודו"ק ע' בתשו' מבי"ט ח"ב סי' שמ"א:
באר היטב
(יא) ונסתלקו: חדא באידך תליא כיון דנסתלקו הבעלים משמירתן נמצא דמוטל עליו לשמרו כמה שקיבל עליו ועוד דאי לא נסתלקו הבעלים משמירתן אלא היו שומרין קצת עמו בתחלת השמירה ה"ל שמירה בבעלים דפטור הנפקד וכמ"ש הט"ו בס"ס זה עכ"ל הסמ"ע ולא ידענא מנ"ל הא ול"ד לס"ס זה ודו"ק וצ"ע גם בסי' שמ"ו ס"ד לא משמע כן ע"ש. שם.
(יב) שימשוך: וכ"כ רש"י פ' מרובה דף ע"ט ע"א והרמב"ם בפי' המשנה שם והה"מ פ"א משכירות ונ"י פ' האומנין וכן נרא' עיקר בש"ס פרק מרובה ע"ש ודו"ק. עיין בתשו' מבי"ט ח"ב סי' שמ"א. שם.
(יג) ובמקום: היינו כשמשך לחצירו או בחצר של שניהן או לסמטא וכמ"ש הט"ו בסי' (קצ"ו) [קצ"ז] . סמ"ע.
קצות החושן
(ה) ובמקום שמשיכה קונה והוא דעת רש"י במרובה דף ע"ט וכן דעת הרמב"ם בפירוש המשניות שם עיין שם. וקשה לי בהא דאמרו סוף פרק הזהב כי יתן איש אל רעהו כסף פרט לקרקעות ועבדים ושטרות ולמה לי קרא למעוטי שטרות משומרין הא תיפוק ליה דבעי משיכה בשומרין ובמקום שמשיכה קונה ואלו בשטרות משיכה לא קנה עד שיכתוב וימסור דהיינו שיכתוב לו קני לך איהו וכל שעבודיה ובשומרין לא שייך כתיבה והרמב"ם כתב דאפילו בעבדים ושטרות וקרקעות אם נאבד בפשיעה חייב והיכי משכחת לה קנין משיכה במקום שקונה גבי שטרות ועיין מה שכתבתי בסימן צ"ה סעיף קטן ז' דגבי קרקעות שפיר משכחת לה בנעל גדר ופרץ להתחייב בשמירה אבל שטרות קשיא. ולפי מה שכתבתי בסימן ס"ו סעיף קטן ח' גבי שטר הפקר דליכא כתיבה עיין שם שכתבנו בשם מוהר"ם לובלין בתשובה דלא הצריכו כתיבה אלא מצד מוכר במקום ששייר המוכר זכות לעצמו אבל במפקיר דלא נשאר זכות למוכר קונה הזוכה בלא כתיבה עיין שם אם כן הכי נמי בשומרין לא בעי כתיבה וסגי לה במשיכה ואכתי צריך עיון: