שולחן ערוך חושן משפט רעח ו
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רעח · ו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
אין הבכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביו אלא מעלה אותו השבח בדמים ונותן היתר לפשוט והוא שישתנו הנכסים כגון כרמל שנעשו שבלים וכפניות (פי' תמרים בעודן סמדר רש"י) שנעשו תמרים אבל שבחו מחמת עצמן ולא נשתנו כגון אילן קטן שגדל ועבה וארץ שעלתה שרטון (פי' שנתקבץ העפר ודחה אמת המים שבשדה) ה"ז נוטל בשבח פי שנים ואם מחמת הוצא' השביח אינו נוטל:
- הגה: בד"א שלא מיחה בהן אבל אם מיחה הבכור ואמר אל תשביחו הנכסים עד שנחלוק ולא שמעו אליו והשביחו אם לא עשו בהן שינוי נוטל בשבחו פי שנים ואם עשו בהן שינוי אינו נוטל בשבח ולא בהפסד (טור):
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
אלא מעל' אותו השבח בדמים כו': פי' נוטל ב' חלקים בנכסים שהניח אביהם ובהשבח שעליהן אינו נוטל אלא החלק אחד כפשוט וחלק השני שמים בדמים וחולקין אותו ביניהם:
כרמל שנעשו שבלים כו': ז"ל הגמרא כי פליגי בחפיר' והוי שובלי שלופפי והוו תמרי. ופי' ר"ש חפיר' שחת הניח להן ונעש' מהן אח"כ שבלים וכן אם הניח להן אביהן דקלים והוי שלופפי פי' הפריחו פירות ואח"כ גדילו ונעשו תמרים דבאלו ס"ל לר' דנוטל מהן פי שנים כיון דמעצמן הגדילו ורבנן ס"ל דאינו נוטל כיון דיש לו שם חדש והלכה כרבנן:
שעלת' שרטון: פי' ר"ן שדה שלא נזדבלה אם העל' הנהר תבן וקש ממקום אחר כשעבר על שדה זו ונעש' זבל נתעלה השדה ונשבח בכך:
ואם מחמת הוצאה: פי' ונטלו ההוצא' מתפיסת הבית:
אם לא עשו בהן שינוי כו': ז"ל הטור אם לא עשו בהן שינוי כגון שהיו ענבים ובצרום פי' שחתך הענבי' ממקום חיבורם דהענבים מצד עצמן לא נשתנו:
ואם עשו בהן שינוי: פי' שהיו ענבים ודרכם אז קנאן אחיו הפשוטי' בהשנוי ואינו נוטל פי שנים בהשבח אלא כמו שהיו בשעה שמיח' בהן הבכור דכל הגזלני' קונאין בשינוי ומשלמין כשעת הגזיל':
ולא בהפסד: דהיינו אם נתקלקל היין אחר הדריכ' ובטור כ' עוד דאף אם לא עשו שינוי כגון שהיו ענבי' מחוברי' וחתכום ונתקלקלו אין הבכור נוטל חלק בהפסד ע"ש:
ש"ך - שפתי כהן
(ג) אלא מעלה אותו השבח כו'. עיין בתשובת דברי ריבות ודוק ואין הפשוט יכול לומר תן לי חלק קרקע בעד השבח אפי' יש בו שיעור חלוקה כן מוכח בש"ס פ' הגוזל קמא ופרק המקבל ופוסקים וכן פירש"י להדיא פ' הגוזל קמא דף צ"ה ע"ב ד"ה בכור ופשוט ע"ש וכן כוונת הרמב"ם והמחבר להדיא וכן מבואר יותר בע"ש ודלא כסמ"ע ס"ק י' ואולי כונת הסמ"ע כשהבכור מתרצה בכך אבל פשט לשונו לא משמע כן כיון דאדרב' הרמב"ם והמחבר נתכוונו לכך דא"צ ליתן להם קרקע עיין בתשו' מבי"ט ח"ב סי' רפ"ד:
באר היטב
(ו) היתר: עיין בתשו' דברי ריבות סי' קע"ה והפשוט אינו יכול לומר תן לי חלק קרקע בעד השבח אפילו יש בו שעור חלוקה כן מוכח בש"ס פ' הגוזל קמא ופ' המקבל ובפוסקים וכן פרש"י להדיא בב"ק דף צ"ה ע"ב ד"ה בכור ופשוט ע"ש וכן כונת הרמב"ם והמחבר להדיא וכן מבואר יותר בע"ש ודלא כהסמ"ע שכת' דחלק הב' מהשבח שמין בדמים וחולקין אותו ביניהם ואולי כונתו כשהבכור מתרצה בכך אבל פשט לשונו לא משמע כן עיין בתשו' מבי"ט ח"ב סי' רפ"ד. ש"ך.
(ז) הוצאות: פי' ונטלו ההוצא' מתפיסת הבית. סמ"ע.
(ח) שינוי: לשון הטור כגון שהיו ענבים ובצרום פי' שחתכו הענבים ממקום חיבורם דהענבים מצד עצמן לא נשתנו. שם.
(ט) עשו: פי' שהיו ענבים ודרכום אז קנאו אחיו הפשוטין בשינוי ואינו נוטל פי שנים בהשבח אלא כמו שהי' בשע' שמיח' בהן הבכור דכל הגזלנים קונאין בשינוי ומשלמין כשעת הגזיל'. שם.
(י) בהפסד: היינו אם נתקלקל היין אחר הדריכ' ובטור כת' עוד דאף אם לא עשו שינוי כגון שהיו ענבים מחוברים וחתכום ונתקלקלו אין הבכור נוטל חלק בהפסד ע"ש. שם.
קצות החושן
(ה) ואם עשו בהם שינוי בפ' י"נ (דף קכ"ו) אמר רב הונא אמר רב אשי בכור שמיחה מיחה אמר רבה מסתברא טעמא דרב אסי בענבים ובצרום זתים ומסקום אבל דרכום לא רב יוסף אמר אפי' דרכום ופריך דרכום מעיקרא עינבי והשתא חמרא כדאמר רב עוקבא בר חמא ליתן לו דמי היזק ענביו ה"נ נותן לו דמי היזק ענביו והיכא אתמר דרב עוקבא אהא דאמר רב יהורה אמר שמואל בכור ופשוט שהניח להם אביהם ענבים ובצרום זתים ומסקום בכור נוטל פי שנים אפי' דרכום מעיקרא ענבי כו' אמר מר עוקבא כו'. וז"ל תוס' לפי' הקונ' דטעמא משום דקנאו בשינוי קשיא דהיכי פריך מעיקרא ענבי והשתא חמרא הא איכא למ"ד בהגוזל קמא (דף צ"ה) שינוי במקומו עומד וע"ש שהניחו בקושי'. ולענ"ד נראה דשמואל אשכחן דס"ל להדיא דשינוי קונה כדאיתא בהגוזל (דל"ד) מדאמר שמואל אין שמין לגנב ולגזלן ש"מ דשינוי קונה ופריך לה מהא דאמר שמואל אמרו הלכה כרשב"א ומשני אמרו ולדידיה לא ס"ל ע"ש וכיון דשמואל ס"ל שינוי קונה כיון דס"ל אין שמין לא לגנב ולא לגזלן א"כ אדשמואל שפיר פריך דרכום מעיקרא עינבי ולרב יוסף נמי אשכחן דס"ל שינוי קונה וכמ"ש תוס' להדיא פ' מרובה (דף ס"ו) ד"ה מי איכא למ"ד שינוי מעשה לא קני ע"ש שכתבו דרב יוסף לא פליג אררבא אלא ביאוש אבל במאי דאמר רבה שינוי קונה לא פליג וע"ש דאפי' בשינוי דהדר ס"ל שם לרב יוסף דשינוי קונה וכדרב' וא"כ פריך נמי שפיר אדרב יוסף מעיקרא עינבי. ובנ"י כתב ז"ל הא דרכום כיון דמעיקרא ענבי והשתא יין כיון דאשתני והשביח מחמת היתומים אינו נוטל פי שנים ומשמע טעמא דמלתא דכיון דאינו נוטל מדינא במה שהשביחו יתומים אלא מפני שמיחה די אם נוטל משום מחאתו במה שהיה נמצא בידו ומוחזק בו קודם לכן אבל יין שלא היה נמצא בידו אינו נוטל אפי' מיחה עכ"ל וכיון דאינו מפרש לה משום שינוי א"כ קושיית תוס' ממילא מתרצה: