שולחן ערוך חושן משפט רמח יג
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רמח · יג
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
הנותן לחבירו כל נכסיו, מטלטלי אגב מקרקעי, ולא שייר ליורשיו אלא חמשה זהובים, והיו לו בביתו שטרי חובות, אם טו מתנת שכיב מרע היתה, קנה, דשטרות בכלל נכסים הם. אבל אם היתה מתנת בריא, לא קנה, כיון דלא כתב ליה: קנה אינהו וכל שיעבודא דאית בהו, ולכן יזכו היורשים.
- הגה: ואפילו היה המקבל עצמו חייב לנותן בשטר, צריך לשלם ליורשיו, דמאחר דלא מחל לו החוב רק הקנה לו השטרות, ומאחר דלא קנה השטר גם החוב לא נמחל (בית יוסף ס"ס ר"נ בשם הרשב"א).
מפרשים
אם מתנת שכ"מ היתה קנה: ז"ל הטור בס"ס זה בשם תשובת הרא"ש ודאי שטרות בכלל נכסי הן מיהו ה"מ בשכ"מ שא"צ קנין דדבריו ככתובין וכמסורין דמי והוה כבריא שכ' קנה לך אינהו וכל שיעבודייהו וגם מסרן ליד המקבל אבל בבריא לא ואע"ג דהקנה לו כל נכסיו באג"ק והשטרות היו בבית ויש כאן כתיבה דכתב לו כל נכסיו ומסירה אגב חצירו מ"מ לא כ' לו קנה לך איהו וכל שיעבודא ומסיק שם דהשטרות ישארו ליורשיו ולא אמרי' דהוה הפקר דודאי לא היה דעת הנותן להפקירן אלא סילוק היורשים מהם אדעתא דהכי שיקנה חבירו ומאחר דלא קנאם נשארו בחזקתן וזכו בהן יורשים עכ"ל:
(טו) מתנת ש"מ כו'. דברי המחבר תמוהין דכיון דשייר ליורשיו ה' זהובים לא הוי מש"מ כדלקמן סי' ר"ן ס"ד וא"כ ל"ק דבעי כתיבה ומסירה וכן הביא בב"י ס"ס ס"ו מחוד' מ"ט תשובת רשב"א וז"ל הקנאת שטר איתא במתנת ש"מ באמיר' בעלמא והוא דהוי מתנה בכולהו נכסי עכ"ל ותשובת הרשב"א בטור קאי אלעלמא היכא דלא שייר ע"ש והיה אפשר ליישב לפי מ"ש הסמ"ע סי' ר"ן סי"ב ס"ק ל"ה וצ"ע וע' לקמן סי' ר"ן סי"ז בהג"ה:
(טז) אבל אם היה מתנת בריא כו'. עיין מ"ש לעיל סי' ס"ו ס"ג חולקים ע"ז:
(יז) דלא כתב ליה כו' כלומר כיון דלא כתב ליה ולא אמר ליה דבאמירה לחוד מהני באג"ק וכדלעיל סי' ס"ו ס"י וכן צריך לפ' ל' תשובת הרא"ש שבטור אבל לדינא העליתי לשם דבעי' כתיבה ומסירה וע"ש:
(לז) קנה: דברי המחבר תמוהין דכיון דשייר ליורשיו ה' זהובים לא הוי מתנת שכ"מ כדלקמן סי' ר"נ ס"ד וא"כ לא קנה דבעי כתיבה ומסירה וכן הביא בב"י סוף סימן ס"ו תשו' הרשב"א וז"ל הקנאת שטר איתא במתנת שכ"מ באמירה בעלמ' והוא דהוי מתנה בכולהו נכסי עכ"ל ותשובת הרשב"א בטור קאי אלעלמא היכ' דלא שייר ע"ש והיה אפשר ליישב לפי מ"ש הסמ"ע בסי' ר"נ סי"ב בהג"ה וצ"ע וע"ש סי"ז בהג"ה. ש"ך.
(לח) בריא: עמ"ש לעיל סי' ס"ו ס"ג דיש חולקין ע"ז. שם.
(לט) כתב: כלומר כיון דלא כתב ליה דבאמירה לחוד מהני באג"ק וכמ"ש בסי' ס"ו וכן צריך לפרש ל' תשובת הרא"ש שבטור אבל לדינ' העליתי לשם דבעינן כתיבה ומסירה וע"ש עכ"ל הש"ך (עיין בתשו' שבות יעקב ח"א סי' קע"א במי שצוה מחמת מיתה שכל בגדיו ומלבושיו יתנו לפלוני קרובו כו' ע"ש).
(מ) היורשים: ולא אמרינן דהוי הפקר דודאי לא היה דעת הנותן להפקירן אלא שסילק היורשים מהם אדעתא דהכי שיקנה חבירו ומאחר דלא קנאם נשארו בחזקתן וזכו בהן היורשים כ"כ הטור בשם תשו' הרא"ש. סמ"ע.