שולחן ערוך חושן משפט רמג יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

יש מי שאומר שמי שמתחייב לקטן, בין בשטר בין בקנין, כיון שאין אותו דבר תחת ידו (דהקטן) אינו זוכה אלא אם כן זיכהו על ידי אחר.

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

שמי שמתחייב לקטן כו'. עד תחת ידו דהקטן:    כצ"ל וכן הוכיח הר"ן שם מכח קושיות גמרות אהדדי דלא אמרי' דזוכה הקטן לעצמו אלא בדבר שבא לידו וקנה במשיכה או בהגבהה אבל ע"י קנין אג"ק או חליפין דלא בא המקח או המתנה לידו אינו זוכה אפי' לעצמו וכעין זה כתב הטור בסי' רל"ה בשם הרמב"ם מסעיף ה' עד ס"י וגם המחבר כתבו שם ע"ש:
 

קצות החושן

(ט) שמי שמתחייב לקטן בין בקנין בין בשטר. וכ"כ תוס' פ' התקבל והר"ן שם דקטן אינו זוכה אלא בדבר שתחת ידו וכגון במשיכ' וע"ש. ונראה לי דכי היכא דקטנה אית לה זכי' בקנין סודר וכמ"ש הרמב"ם ומשום דאית לה חצר אית לה נמי קנין חליפין ואף על גבי דאינו תחת ידה וכ"כ הטור וש"ע סי' ר"ל סעיף ו' ה"נ אית לה שטר ומי שמתחייב לקטנה בשטר והגיע שט"ח לידה זכתה בחוב ודוקא במתחייב לקטן בקנין או בשטר הוא דלא מהני אבל קטנה אית לה שטר דלא גרע מחליפין:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש