שולחן ערוך חושן משפט רלט ב

אף על גב דשטרי חוב המאוחרים כשרים שטרי מכר המאוחרין פסולין אם לא פירש בהם שהם מאוחרים:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

דשטרי חוב המאוחרים כשרים: ע"ל סי' מ"ג ס"ט בדברי הטור ובדברי המחבר סי"ב דהיינו דוקא בדכתב לו דאקני כו' וע"ש בטור מלתא בטעמא:

שטרי מכר המאוחרין פסולין: כאן לא איירי במי שנאבד לו שטרו אלא ענין בפני עצמו וז"ל הטור שאם מכר לו בניסן וכ' לו מתשרי יש לחוש שקודם זמן תשרי יהיה לו מעות להמוכר ויחזור ויקנה הקרקע מהלוקח ויעשה לו שטר מאותו הזמן ואח"כ יוציא הלוקח שטר שלו שזמנו מתשרי ויאמר חזרתי ולקחתי ממך אחר שמכרתי לך ודע שמסיק הטור וכ' ז"ל ואפי' אם אחרו לכתוב ושהו זמן רב אחר הקנין אם זוכרין זמן הקנין יכולין לכתוב מזמן הקנין ואם אינן זוכרין יכתבו זמן הכתיבה עכ"ל ובפרישה כתבתי הטעם דלא חשו אם יכתבו זמן הכתיבה שמא כבר חזר וקנה ממנו המוכר לפני זה וכן נ"ל דשאני בזה דאם איתא דכבר חזר וקנהו ה"ל קלא פלוני חזר וקנה שדה שמכר ומדלא שמעו העדים מהדבר ליכא למיחש משא"כ אם בתחלת הקנין שהיה בניסן יאחרו הזמן ויכתבו מתשרי בזה ודאי יש לחוש שמא אח"כ בין ניסן לתשרי יחזור ויקנהו המוכר מהלוקח וכשיבא תשרי יוציא הלוקח שטרו ויקחהו מהמוכר דאף אם יהיה אז קול שהמוכר חזר וקנהו ממנו לא יהנה ליה הקול שהלוקח יאמר אמת הוא שקנהו ממני אבל אח"כ חזרתיו ולקחתיהו ממנו שנית והשטר שנכתב מתשרי מסייע לו ע"ז וע"ש מ"ש עוד מזה בדרישה ולא כע"ש שכ' בזה ז"ל ואע"ג דאיכא למיחש שמא בין זמן המכירה וזמן הכתיבה חזר המוכר וקנה מהלוקח כל כה"ג סמכי' דקלא אית ליה ועדיף למכתב האי זימנא מלכתוב יום אחר דמחזי כשיקרא עכ"ל הרי דכ' דגם בכה"ג איכא למיחש לזה אלא שעדיף לעשות זה מלכתוב שקרא וז"א דליכא למיחש בכה"ג כלל דאם איתא דכבר חזר המוכר וקנהו ממנו ודאי הוו שמעי מזה עידי השטר ולא הוי כתבו וק"ל:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ד) שטרי מכר כו'. ומתנה כ' הטור וז"ל שאם מכר בניסן וכ' לו מתשרי יש לחוש שקודם זמן תשרי יהיה מעות להמוכר ויחזור ויקנה קרקע מהלוקח ויעשה לו שטר מאותו הזמן כו' ולא יטול ממנו השטר שכ' לו שהוא ללא צורך דאע"פ שחזר השטר לא חזרה המכירה או המתנה כחכמים דפליגי ארשב"ג בב"ב דף קס"ט ע"א וכדלקמן סי' רמ"ג ס"ט (אבל בש"ח המאוחרין יטול ממנו השטר עצמו ובטל החוב בזה וכשלא יתן לו השטר עצמו כד אירכס ליה יכתוב השובר סתם) כנ"ל ולא כמו שדחק רשב"ם דף קע"א ע"ב גבי שטר מכר דאירכס ליה ליכתוב שובר כו' ע"ש דהא גבי ש"ח הוא דקאמר בש"ס בתר הכי דאירכס ליה וכותב לו שובר ולא גבי שטר מכר ע"ש:

באר היטב

עריכה

(ה) כשרים: ע"ל סי' מ"ג ס"ט בדברי הטור ובהמחבר סי' ב' דהיינו בדכתב לו דאקני כו' וע"ש בטור מלתא בטעמא. שם.

(ו) מכר: וגם מתנה וכתב הטור ז"ל שאם מכר בניסן וכתב לו בתשרי יש לחוש שקודם זמן תשרי יהי' מעות להמוכר ויחזיר ויקנה הקרקע מהלוקח ויעשה לו שטר מאותו הזמן כו' ולא יטול ממנו השטר שכתב לו שהוא ללא צורך דאע"פ שחזר השטר לא חזרה המכירה או המתנה כחכמים דפליגי ארשב"ג בב"ב דף קס"ט ע"א וכמ"ש בסי' רמ"ג ס"ט (אבל בשט"ח המאוחרין יטול ממנו השטר עצמו ובטל החוב בזה וכשלא יתן לו השטר עצמו כד אירכס ליה יכתוב השובר סתם) כן נ"ל ודלא כמו שדחק הרשב"ם דף קע"א ע"ב גבי שטר מכר דאירכס ליה לכתוב שובר כו' עיין שם דהא גבי שט"ח הוא דקאמר בש"ס בתר הכי דאירכס ליה וכותב לו שובר ולא גבי שטר מכר ע"ש. ש"ך.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}