שולחן ערוך חושן משפט רלג א

המוכר לחבירו מין ממיני פירות ונתן לו מין אחר אין כאן מכר ושניהם יכולים לחזור בהם כיצד מכר לו חטים לבנות ונמצאו אדומות או איפכא או יין ונמצא חומץ או איפכא או עצים של זתים ונמצאו של שקמה או איפכא אבל אם מכר לו חטים יפות ונמצאו רעות לוקח יכול לחזור בו אפילו לא נתאנה בסכום והמוכר אינו יכול לחזור בו אפילו הוקרו ואם מכר לו רעות ונמצאו יפות אפילו לא נתאנה בסכום מוכר יכול לחזור בו והלוקח אינו יכול לחזור אפי' אם הוזלו מכר לו רעות ונמצאו רעות יפות ונמצאו יפות אע"פ שאינם יפות שאין למעלה מהם ולא רעות שאין למטה מהם ויש אונאה שתות אין אחד מהם יכול לחזור בו אלא קנה ומחזיר אונא':

הגה: מכר לו בשר בחזקה שהוא מין איל מסורס ונמצא שאינו מסורס המקח קיים ומחזיר לו אונאתו אא"כ ידוע שהלוקח איסטניס שאינו אוכל כלל בשר איל שאינו מסורס והוא הדין בכל כיוצא בזה. (ת"ה סי' שכ"ב) מכר לו כסף בחזקת כסף צרוף ונמצא כסף סיגים המקח קיים ומחזיר לו האונאה דהכל מין כסף (מרדכי פרק הספינה והגהות מיימוני פרק ט"ז דמכירה):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

לבנות ונמצאו אדומות כו': בחלוקה זו אפי' אם המין השני הוא עדיף וביוקר יותר מהמין שהתנה עמו בשעת מכירה אפ"ה גם הלוקח יכול לחזור בו וכן איפכא במוכר כיון דהוא מין אחר לגמרי יאמר לא במין זה אני חפץ אע"פ שהוא ביוקר יותר משא"כ ברעות ונמצאו יפות כיון דהכל מין א' וכל העולם ניחא להו ביפות יותר מברעות מ"ה אינו יכול לחזור בו אלא זה שנתאנה:

אפי' לא נתאנה בסכום: ה"ט כיון דיש קפידא בשם יפות ורעו' דכמה בני אדם מדקדקים לקנות דוקא יפות אפילו ביוקר ולא רעות אפילו בזול:

והמוכר א"י כו': והיינו דוקא כשלא נתאנה הלוקח כדי ביטול מקח דאז אין ודאי שחוזר בו הלוקח אבל אם נתאנה הלוקח כדי ביטול מקח דמסתמא יחזיר בו הלוקח ואין שם מקח עליו ס"ל לר' יונה והרא"ש והטור דגם המוכר יכול לחזור בו וכמ"ש הטור בסי' רכ"ז ס"ז ואף שהטור לא כתב כן כאן נראה דסמך בזה אמ"ש בסי' רכ"ז ומיהו המחבר ומור"ם לא כתבו דעה זו גם בסי' רכ"ז מטעם דהרי"ף והרמב"ם ס"ל דהמוכר אינו חוזר בכה"ג ע"ש:

אע"פ שאינן יפות שאין למעלה מהן כו': עד אין אחד מהם יכול לחזור גם בזה דמכר לו רעות ונמצא רעות מהן ה"א דיכול לחזור בו הלוקח דיאמר כיון דאין אלו שקניתי אני חוזר מגוף מקח מאיזה טעם שיש לו שחוזר בו קמ"ל:

שאינו אוכל כלל: דאז ה"ל לגביה כמכר לו יפות ונמצא רעות דהלוקח חוזר בו וכנ"ל:

כסף בחזקת כסף צרוף: עמ"ש מור"ם דינים כאלו בסי' שלפני זה סי"ח והב"י כתבם בסי' זה "ובע"ש כתבם בסי' שלפני זה וכתבם פה ולא ידעתי תרתי למה לי:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(א) דהכל מין כסף צ"ע דמ"ש מיפות ונמצא רעות וז"ל המרדכי שם מכר כסף סיגים בחזקת צרוף אין יכולים לחזור בו אבל זהב ונמצא כסף או להפך שניהם יכולים לחזור בו ע"כ וי"ל דה"ק אין שניהם י"ל אלא לוקח וקרוב להגיה אין המוכר יכול לחזור בו ולישנא דב"י הכי דייק וכן הוא בראב"ן סוף ק"ה המוכר כסף בחזקת סיגים ונמצא צרוף מוכר יכול לחזור בו צרוף ונמצא סיגים לוקח יכול לחזור בו דתנן התם יפות ונמצאו רעות לוקח יכול לחזור בו כו' ע"כ שוב מצאתי במרדכי ס"פ המפקיד תשובת מהר"מ במכר לו טבעת של זהב ונמצא עופרת בתוכ' הוי מקח טעות כמו שחמתי' ונמצאת לבנ' יין ונמצ' חומץ וכ"כ מור"ם בקצרה בסי' רל"ב סי"ח וע' בתשובת רשד"ם ס"ס קל"א כ' ג"כ דסברת אביאסף סברת יחיד הוא והקשה עליו מיפות ונמצאו רעות ע"ש:

באר היטב

עריכה

(א) איפכא: בחלוקות אלו אפילו אם המין שני הוא עדיף וביוקר יותר מהמין שהתנה עמו בשעת מכירה אפ"ה גם הלוקח יכול לחזור בו וכן איפכא למוכר כיון דהוא מין אחר לגמרי יאמר לו במין זה אני חפץ אע"פ שהוא ביוקר יותר משא"כ ברעות ונמצאו יפות כיון דהכל מין אחד וכל העולם ניחא להו ביפות יותר מברעות מש"ה א"י לחזור בו אלא זה שנתאנה. סמ"ע.

(ב) בסכום: ה"ט כיון דיש קפידא בשם יפות ורעות דכמה בני אדם מדקדקים לקנות דוקא יפות אפילו ביוקר ולא רעות אפילו בזול. שם.

(ג) הוקרו: והיינו דוקא כשלא נתאנה הלוקח כדי בטול מקחו דאז אינו ודאי שיחזור בו הלוקח אבל אם נתאנה כדי בטול מקח דמסתמא יחזור בו ואין שם מקח עליו ס"ל לרבינו יונה והרא"ש והטור דגם המוכר יכול לחזור בו וכמ"ש הטור בסי' רכ"ז ס"ז ואף שלא כ"כ כאן נראה דסמך בזה אמ"ש שם מיהו המחבר והרמ"א לא כתבו דעה זו גם בסי' רכ"ז מטעם דהרי"ף והרמב"ם ס"ל דהמוכר אינו חוזר בכה"ג ע"ש. שם.

(ד) כסף: צ"ע דמ"ש מיפות ונמצאו רעות וז"ל המרדכי שם מכר כסף סיגים בחזקת צרוף אין יכול לחזור בו אבל זהב ונמצא כסף או להיפך שניהם יכולים לחזור בו ע"כ וי"ל דה"ק אין שניהם יכולים לחזור אלא לוקח וקרוב להגיה אין המוכר יכול לחזור בו וכן הוא בראב"ן סי' ק"ה המוכר כסף בחזקת סיגים ונמצא צרוף המוכר יכול לחזור בו צרוף ונמצא סיגים לוקח יכול לחזור בו דתנן התם יפות ונמצאו רעות לוקח יכול לחזור בו כו' ע"כ שוב מצאתי במרדכי ס"פ המפקיד תשו' מהר"מ במכר לו טבעת של זהב ונמצא עופרת בתוכה הוי מקח טעות כמו שחמתית ונמצא' לבנה יין ונמצא חומץ וכ"כ הרמ"א בקצרה בסי' רלב סי"ח וע' בתשו' רשד"ם סוף סימן שפ"ה כ' ג"כ דסברת אביאסף סברת יחיד היא והקשה עליו מיפות ונמצאו רעות ע"ש עכ"ל הש"ך (א"ה לדעתי החלושה מ"מ נראה לחלק בין ההיא דטבעת או כלי שקנה לההיא דהכא דמיירי שקנה נסכא של כסף דראוי להתיכו ולעשותו צרוף רק דהוצאת וטרחת ההתכה היא על המוכר וכן משמע ברשד"ם שם שסיים וז"ל ומ"מ פשיטא דע"כ לא קאמר אביאסף אלא בכסף סיגים דבכלל מאתים מנה ד"מ דבכלל עשרה דרהמי כסף סיגים יש ח' מכסף צרוף וא"כ הרי יש שם שיעור כסף צרוף שמכר לו כיון דודאי אית לן למימר דמיירי כשאין שם אונאה וכמו שכן ראיתי בדברי מהרר"י קארו משא"כ בשאר דברים כמו נייר וכיו"ב עכ"ל הרי בהדיא כמ"ש וק"ל).

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}