שולחן ערוך חושן משפט רכט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך חושן משפט · רכט · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

המוכר חטים לחבירו מקבל עליו רובע קטניות לכל סאה שעורים מקבל עליו רובע נישובית לסאה עדשים מקבל עליו רובע עפרורית לסאה תאנים מקבל עליו עשר מתליעות לכל מאה (וה"ה אחד לכל עשרה) (טור) מכר לו שאר פירות מקבל עליו רובע טינופת לכל סאה נמצא בהם יתר על השיעורים האלו כל שהוא ינפה הכל ויתן לו פירות מנופים וברורים שאין בהם כלום:

הגה: י"א דדוקא בדלא ידעינן (שלא) ערבן אבל אם יודע שהמוכר לא ערבן צריך לקבל (אלו) השיעורים והמותר ינכה לו (טור) וי"א דבידוע שלא ערבן צריך לקבל עליו הכל (טור בשם רשב"ם) וי"מ דכל זה שמוכר לו פירות סתם או שאמר פירות יפות אלו אבל אמר פירות אלו ולא אמר יפות צריך לקבלן כמו שהן ואם אמר פירות יפות ולא אמר אלו נותן פירות שכולן יפות (טור בשם הרמ"ה):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

רובע קטנית כו':    בברייתא פ' המוכר (דף צ"ד) איתא כן ופי' רשב"ם קטנית רגילין לגדל בחיטין ונישובים בשעורין נישוב היינו קש שהרוח מנשבו ומפזרו. עפרורית רגיל להיות בעדשים ובקטנית לפי שמעקרין להו עם צרורותיהן ולא קוצרין אותם כשאר תבואה ע"ש ובע"ש שכ' שדרך קטניות להתערב עם חיטין בגרנות אפשר שג"כ כוונתו כן שמתחלה נתגדלו הקטנית בשיבולים שלהן בין החיטין ואח"כ כשדשין אותן שיבולין עם שיבולין אלו נתערבו יחד בדישה ולענין עפרורית בחיטין ושעורין אמרינן בגמ' שם פנים לכאן ולכאן איכא מ"ד דבחיטין ושעורין אינו מקבל עפרורית אפי' פחות מרובע כיון דאין מצוי בהן אדעתא דהכי קנאן כדי שיהיו נקיים מעפר ואיכא מ"ד דגם בהן מקבל עפרורית ובברייתא קתני עפרורית בקיטניות לרבותא דאפי' קטנית ועדשים דמצוי בהן עפרורית אפ"ה רובע מקבל טפי לא אבל קטנית בשעורי' ונישוב בקטנית ועדשים משמע בגמ' דאפי' ביותר מרובע מקבל דהן לא חשיבי כל כך כמו חיטין ע"ש ובפרישה:

וה"ה אחד לעשרה כו':    כצ"ל וקמ"ל בזה דל"ת הקונה עשרה דהוא דבר מועט מקפיד ורוצה שיהיו כולן טובים ובי"ס גורסין תיבת לכל והוא מיותר ומגומגם ובטור ליתא ע"ש:

ינפה הכל ויתן לו כו':    כיוצא בזה נמי כתב הטור והמחבר לעיל סי' רי"ח באומר בית כור עפר אני מוכר לך הן חסר הן יתר דאם יש מותר או חסר עד רובע לבית סאה שמכר לו מקבלו כמות שהוא ואמרינן דמחלו אהדדי ואם איכא טפי מרובע לכל בית סאה חושבין ומדקדק גם על הרבעים הן לחסר הן ליתר גם בסי' רכ"ז כתבתי שמה"ט מחזיר אונאה דכל השתות ע"ש:

ה"ג בלא ידעינן שלא ערבן::   

צריך לקבל אלו השיעורין כו':    דעד רובע דרך להיות בפירות ואדעתא דהכי קנאן וידע ומחיל משא"כ יותר וכי לעולם לא יקפיד אפי' על כמה עד"ר שם כתבתי טעמם למה לא דמי זה להא דהן חסר הן יתירה נ"ל:

צריך לקבל עליו הכל:    ס"ל דהא דנתנו שיעור רובע לסאה משום דכן דרך להיות ובאיכא טפי חיישינן שמא המוכר עירבו בתוכו אבל כשידוע שלא עירבו מה לי רובע מה לי יותר כיון דלא הבטיחו ביפות סתם וכדמסיק:

ש"ך - שפתי כהן

(א) רובע קטנית כו' עיין בסמ"ע ס"ק א' עד איכא מ"ד דבחטין ושעורים אינו מקבל עפרורית אפי' פחות מרובע כו' ואיני מבין דבריו דהא פחות מרובע מקבלין עכ"פ כדאמרי' בהבורר צרור מתוך גורנו כו' עיין בש"ס וכן כתב בית יוסף להדיא ודו"ק:



באר היטב

(א) קטנית:    פרשב"ם דקטנית רגילין לגדל בחטין ונשובין בשעורין ועפרורית רגיל להיות בעדשים ובקטנית לפי שמעקרין להו עם צרורותיהן ולא קוצרין אותן כשאר תבואה ע"ש ולענין עפרורית בחטין ושעורין אמרינן בש"ס פנים לכאן ולכאן איכ' מ"ד דבחטין ושעורין אינו מקבל עפרורית אפילו פחות מרובע כיון דאינו מצוי בהן אדעת' דהכי קנאן כדי שיהיו נקיים מעפר ואיכ' מ"ד דגם בהן מקבל כו' עכ"ל הסמ"ע ואיני מבין דבריו דהא פחות מרובע מקבלין עכ"פ כדאמרינן בהבורר צרור מתוך גורנו כו' עיין בש"ס וכ"כ ב"י להדיא. ש"ך.


(ב) לכל:    והסמ"ע כת' דצ"ל אחד לעשרה ולא גרסינן תיבת לכל וקמ"ל בזה דל"ת הקונה עשרה דהוא דבר מועט מקפיד ורוצה שיהיו כולן טובים. עכ"ל.


(ג) כלום:    ע"ל סי' רי"ח ס"ח וסי' רכ"ז ס"ב.


(ד) הכל:    דס"ל הא דנתנו שיעור רובע לסאה משום דכן דרך להיות ובאיכא טפי חיישינן שמא המוכר עירבו בתוכו אבל כשידוע שלא עירבו מה לי רובע מה לי יותר כיון דלא הבטיחו ביפות סתם וכדמסיק. סמ"ע.







▲ חזור לראש