הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן רכט

סימן רכט

[הגה] וי"א דדוקא. נ"ב וכיון דמסתמא אין מצוי להיות כ"כ עפרורית. חשדי' לי' דערבו בידים וכל היכא שידוע דעירב כ"ש אין הלוקח מקבל מהן כלום עכ"ל הטור. במ"ש וכל היכא שידוע וכו' ר"ל דאף ברובע או פחות מרובע אם ידוע דערבו כל שהוא אין הלוקח מקבל כלום כמ"ש ברא"ש להדי' וביותר מרובע אף בסתמ' חשדי' לי' דעירב בידים והא דלעיל רס"י נ"ב לא קנסי' לי' התירא אטו אסורא וה"נ הו"ל ללוקח לחזור רק היתר מרובע או מה שידוע שעירב. דהתם ודאי איכא התירא אבל הכא מי יימר דלא כולי' ערובי' ערוב הכי משני בסוגיין. ובשט"מ כ' בשם עליות דר"י דלטעמא דקנס' לא מגבי לי' בבבל מיהו אם תפס לוקח מיני' אפי' בסהדי לא מפקי' מיניה וע"ל סי' א' ס"ה בהגה וביו"ד סי' רסז ס"פ: