באר היטב על חושן משפט רכט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך חושן משפט רכט |

סעיף א[עריכה]


(א) קטנית:    פרשב"ם דקטנית רגילין לגדל בחטין ונשובין בשעורין ועפרורית רגיל להיות בעדשים ובקטנית לפי שמעקרין להו עם צרורותיהן ולא קוצרין אותן כשאר תבואה ע"ש ולענין עפרורית בחטין ושעורין אמרינן בש"ס פנים לכאן ולכאן איכ' מ"ד דבחטין ושעורין אינו מקבל עפרורית אפילו פחות מרובע כיון דאינו מצוי בהן אדעת' דהכי קנאן כדי שיהיו נקיים מעפר ואיכ' מ"ד דגם בהן מקבל כו' עכ"ל הסמ"ע ואיני מבין דבריו דהא פחות מרובע מקבלין עכ"פ כדאמרינן בהבורר צרור מתוך גורנו כו' עיין בש"ס וכ"כ ב"י להדיא. ש"ך.


(ב) לכל:    והסמ"ע כת' דצ"ל אחד לעשרה ולא גרסינן תיבת לכל וקמ"ל בזה דל"ת הקונה עשרה דהוא דבר מועט מקפיד ורוצה שיהיו כולן טובים. עכ"ל.


(ג) כלום:    ע"ל סי' רי"ח ס"ח וסי' רכ"ז ס"ב.


(ד) הכל:    דס"ל הא דנתנו שיעור רובע לסאה משום דכן דרך להיות ובאיכא טפי חיישינן שמא המוכר עירבו בתוכו אבל כשידוע שלא עירבו מה לי רובע מה לי יותר כיון דלא הבטיחו ביפות סתם וכדמסיק. סמ"ע.

סעיף ב[עריכה]


(ה) נותן:    ואע"ג דקי"ל גרמא בנזקין פטור האי דינא דגרמי הוא ומזיק בידים הוי דהיזקו נעשה מיד. שם.


(ו) לערב:    דלא נהגו למכור כמות שהוא אלא בעודו בתוכו אבל לאחר שנפרד הצרור וניטל מתוכו מהיכי תיתי להזיק ללוקח בידים לחזור ולערבו ולמכור לו צרור בעד חטין ותבואה. שם.