לדלג לתוכן

שולחן ערוך חושן משפט רכה ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

המוכר לחבירו מרתף של יין והתנו ביניהם שלא יהיה אחריות על המוכר רק אם תשבר חבית או תשפך בלבד ולא יהיה אחריות על הלוקח אלא לענין הטעם בלבד כגון אם יחמיץ אם אח"כ לא אירע כי אם אונס ניסוך הוא על המוכר:

מפרשים

 

אונס ניסוך הוא על המוכר:    הטעם כ' הרא"ש והטור הביאו ז"ל דהרי המוכר קיבל עליו אחריות היין דאתא לי' מעלמא דהיינו שפיכה ושבירה ואמרינן דה"ה כל אונס דאתי מעלמא דמ"ש הני מהני והא דפרט שפיכה ושבירה מפני שהן אונסין דשכיחין לאפוקי אונס ניסוך דלאו אסקי אדעתייהו להתנות עליו משא"כ הלוקח דלא קיבל עליו כ"א אונס שבא מגוף היין ולא אונס דאתי מעלמא כלל ומהיכי תיתי לחייבו באחריות דניסוך:
 

(ח) ניסוך:    (נ"ל דמ"מ אם קודם שאירע הניסוך ויודע הוא שיתנסך כההיא דהרא"ש בתשובה שהביא הטור שבא האנס לשלול הכפרים ששם היין והמוכר מתרה בהלוקח שיטול משם היין או יבטל המקח ויטלנו הוא ודאי שומעין למוכר דלאו כל כמיניה דלוקח לגרום לו הפסד בידים ובתשו' הרא"ש לא מיירי מזה ומ"מ אף לפי מ"ש אם יאמר הלוקח לך והצל יינך והעמידהו לפני במקום טוב הדין עמו רק שא"י לכוף המוכר שיהיה היין במקום סכנה ויהיה באחריות המוכר. ט"ז).

פירושים נוספים


▲ חזור לראש