שולחן ערוך חושן משפט ריח יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · ריח · יד · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל בין חסר בין יתיר או שא"ל בית כור עפר אני מוכר לך בין חסר בין יתיר מדה בחבל הלך אחר הפחות שבלשונות ואין לו אלא כדין אם חסר אם יתיר:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

מדה בחבל הן חסר כו':    כלומר הרי שאמר שני לשונות דסתרי זה את זה דמדה בחבל משמע בדקדוק. והן חסר הן יתיר בלא דקדוק וכנ"ל:

או שאמר כו':    ר"ל ל"מ בזה שהולכין אחר לשון בין חסר בין יתיר כיון שאמרו באחרונה ונראה דחזר מאומרו מדה בחבל שאמר בראשונה אלא אפי' אמר מדה בחבל באחרונה אפ"ה אין לו אלא כדין בין חסר כו':

אחר הפחות שבלשונות:    יראה דר"ל אחר הל' שמפחית הדיבור שא"ל בתחלה בית כור ואמרינן לאו דוקא בית כור אמר אלא אפי' פחות או יותר א"נ מפני שג' דינין תולין בג' לשונות שאומר דהיינו אומרו סתם בית כור דדינו שצריך ליתן לו בית כור שלם ואפי' ניכוי דמים לא מהני. ומדה בחבל הוא ג"כ בדקדוק אבל מהני ביה ניכוי דמים. ובין חסר ובין יתיר הוא לשון גרוע של"ד קאמר וקאמר דהולכין בזה אחריו:

ואין לו אלא כדין אם חסר כו':    נראה דר"ל בין יהיה לגריעותא דלוקח כגון שיש בו חסרון ובין שהוא לטובתו כגון שיש יתרון בשניהן הולכין אחריו ומ"ה כתב ואין לו ר"ל להלוקח ולא איירי דוקא בדנתן כבר דמים אלא אפי' אם פיחת ולא נתן עדיין דמים צריך ליתן למוכר כל דמי בית כור דכבר נגמר המקח בשעת קנייה והמעות הן חוב עליו ועפר"ד שהוכחתי פי' זה לדברי הרמב"ם שכ' המחבר כאן לשונו ולא כהמ"מ וב"י וגם לא "כע"ש שביארו לדברי המחבר בענין אחר ע"ש:

ש"ך - שפתי כהן

(ב) או שאמר כו'. עיין מ"ש בסמ"ע ס"ק מ"א ומ"ב ומ"ג ואינו נלפע"ד אלא נראה עיקר כהמ"מ וב"י ועיר שושן שביארו לדברי הרמב"ם והמחבר דגם הוא ס"ל כרשב"ם ושלא כדת השיג עליהם וכ"כ הב"ח דה"ק הרמב"ם ואין לו אלא כדין הפחות בין אם חסר בין אם יתר והשיג על הטור וסמ"ע ע"ש ועוד מצאתי סתירה לדברי הסמ"ע ממ"ש הרמב"ם בפי' המשנה פ' בית כור וז"ל יקח הלוקח בכגון זה הפחו' שבשעורין וזה שאמרו הלך אחר הפחות שבלשונות עכ"ל הרי שהפחות שבלשונות לעולם רעות' ללוקח ופירשו הפחות שבשעורים ולא כמו שפי' הסמ"ע אחר הל' שמפחית הדבור שאמר בתחלה כו' וגם קשה לי על מ"ש הסמ"ע שמפחית הדבור שא"ל בתחילה בית כור כו' שהרי במשנה שמשם מקור דין זה לא הוזכר בית כור אלא פשיטא דל' בית כור דנקטו הרמב"ם והמחבר כאן הוא ל"ד ואינו אלא פירוש של מדה בחבל וכוונתם כדברי הראב"ד שאביא בסמוך ונראה דגם הר"י מגא"ש ורש"י ורשב"ם ס"ל כהראב"ד ודבריו נכונים לדינא וז"ל הפחות שבלשונות קולא הוא לנתבע ואם נתן מעות הלוקח הוא התובע ואם לא נתן והלוקח מחזיק והמוכר תובע מעות יתרים הוא התובע ופעמי' שחסר הוא קולא או חומרא לנתבע וכן היתר עכ"ל ומ"ש הרב המגיד דאפי' בא המוכר ליקח מעות כופין את הלוקח ליתן כשהותיר לפי שקרקע בחזקת בעליה עומדת וכן אמרו בענין שכירות בב' לשונות סותרי' כמו שיתבאר פ"ז מה' שכירות עכ"ל פשיטא דאין ר"ל דכופין את הלוקח ליתן אם אינו חפץ בקרקע דודאי בכה"ג לא שייך לומר קרקע בחזקת בעליה עומדת וגם גבי שכירות פ"ז לא אמרינן אלא שצריך לשלם לו בעד החדש הי"ג כשכבר דר בו (ונתבאר לקמן סי' שי"ב סט"ו) אלא ר"ל דאם הלוקח חפץ בקרקע ואינו רוצה במותר שהותיר ואינו רוצה ליתן המעות בעד המותר כופין את הלוקח ליתן וכ"ז שאינו נותן הקרקע כולו של מוכר מטעם קרקע בחזקת בעלי' קיימת וכת' כן לפי שמפשטא ל' הראב"ד שכתב והמוכר תובע המעות יתירים כו' לא משמע כן ולענ"ד נראה דגם הראב"ד מודה ליה אלא שמיירי שחפץ שהקרקע יהיה של הלוקח רק שתבע מעות היתירים ובזה הדין עם הלוקח ואפשר דגם הרב המגיד הבין כוונת הראב"ד כן ולא בא אלא לפרש ודוק:



באר היטב

(כב) או:    ר"ל ל"מ בזה שהולכין אחר לשון בין חסר בין יתר כיון שאמרו באחרונה ונראה דחזר ממאמרו מדה בחבל שאמר בראשונה אלא אפי' אמר מדה בחבל באחרונה אפ"ה אין לו אלא כדין בין חסר כו'. שם.


(כג) הפחות:    מפני שג' דינין תלוין בג' לשונות שאומר דהיינו אם אמר סתם בית כור צריך ליתן לו בית כור שלם ואפי' ניכוי דמים לא מהני. ומדה בחבל הוא ג"כ בדקדוק אבל מהני ביה ניכוי דמים. ובין חסר בין יתר הוא לשון גרוע של"ד קאמר והולכין בזה אחריו. שם.


(כד) חסר:    נראה דר"ל בין שיהי' לגריעותא דלוקח כגון שיש בו חסרון בין שהוא לטובתו כגון שיש יתרון בשניהן הולכין אחריו ומש"ה כתב ואין לו ר"ל להלוקח ולא איירי דוקא בדנתן כבר הדמים אלא אפי' אם פיחת ולא נתן עדיין דמים צריך ליתן למוכר כל דמי בית כור דכבר נגמר המקח בשעת קנייה והמעות הן חוב עליו ועפ"ר שהוכחתי פי' זה לדברי הרמב"ם שכת' המחבר כאן לשונו ולא כהמ"מ וב"י וע"ש שביארו לדברי המחבר בענין אחר עכ"ל הסמ"ע ועיין בש"ך שהשיג עליו בכל מ"ש בסעיף זה וכתב דנ"ל עיקר כהמ"מ וב"י וע"ש ושכ"כ הב"ח ע"ש באורך.



קצות החושן

▲ חזור לראש