שולחן ערוך חושן משפט ריח יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

בד"א כשהיתה בזול בשעת ממכר והוקירה בשעת החזרת היתר אבל אם היתה ביוקר והוזלה אומרים ללוקח אם רצית ליתן לו דמי התוספת כולה תן לו דמים כפי הממכר ואם רצית ליתן לו קרקע תן לו כמו ששוה עכשיו:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

ומ"ש בד"א כו':    ר"ל בד"א דיד הלוקח על העליונה ונותנה לו כשעה שלקחו ממנו:

כשהיתה בזול כו':    ה"ה דהוי מצי למימר כשעמד הקרקע בשער הראשון אלא דהרמב"ם תפס לשון הברייתא והגמרא דאיירי שם כשלא עמדו בשער א' ומה"נ סיים בסעיף שלפני זה וכתב דנותנו לו כשעה שלקחה ממנו משום דאיירי גם שם בגמרא כשנשתנה השער. ומ"ש שאם הותיר כו' עד אינו מחזיר לו אלא דמים ר"ל דיד מוכר על העליונה וכמ"ש בס"ט בשדה דפחות מט' קבין מחזיר לו דמים ליפות כח המוכר וכמ"ש שם. ומ"ש הותיר חצי קב כו' עד בדמי' ר"ל אם עמדה בזול צריך ליתן לו דמי שוויה כמו שהיה בשעת הקנין או קרקע בזול כשעת החזרה וכנ"ל בדין שדה ומ"ש מור"ם בהג"ה ז"ל כל מ"ש מתחלת ס"ט כו' היינו משום דסבירא ליה למור"ם דמ"ש בס"ט אם היה התוספות פחות מט' קבין כו' ר"ל אפי' היה בו ט' קבין אלא שבלא הרבעים אינו ט' קבין אפ"ה צריך להחזיר לו דמים וכנ"ל ומ"ה כתב דז"א אלא לדברי הרמב"ם אבל לעד"נ כמ"ש לעיל דמ"ש בס"ח קאי אפי' לפי' ר"ש והטור ומתחלה כתב דבר הפשוט דבזה דאין בו שיעור שדה צריך ליתן דמים ליפות כח המוכר ושאפ"ה אם יש להמוכר שדה בצדו מחזיק לו קרקע ואח"כ כתב לרבותא דאפי' יש בו ט' קבין עם הרבעין (אם אין לו שדה בצדו) צריך ליתן לו דמים וק"ל ומ"ש מור"ם דמסעיף ט' עד כאן הוא לשון הרמב"ם צ"ע למה כתב עד כאן שהוא סי"ב הא גם סי"ב אזיל דוקא לשיטת הרמב"ם ולא לפי' ר"ש והטור וכמ"ש פירושו לפני זה וצ"ל שהוא ט"ס שנפל בדפוס והג"ה זו צריכה להיות מסודרת אחר סעיף י"ב ושם שפיר שייך לומר עד כאן ור"ל עד סעיף י"ג ודו"ק:
 

באר היטב

(כ) בד"א:    ר"ל דיד הלוקח על העליונה ליתן לו כשעה שלקחה. שם.

(כא) בזול:    ה"ה דהוה מצי למימר כשעמד הקרקע בשער הראשון אלא דהרמב"ם תפס ל' הש"ס דאיירי שם כשלא עמד בשער אחד. שם.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש