שולחן ערוך חושן משפט רטז יב
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רטז · יב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
וכן אם שייר שני אילנות בלבד יש לו קרקע הראוי להם שאילו לא שייר הקרקע היה הלוקח אומר עקור אילניך ולך:
מפרשים
וכן אם שייר כו': כן הוא ג"כ ל' הרמב"ם אע"ג דלא דמי לדין שלפניו כתב ל' וכן ר"ל כמו דבשייר לפניו ג' אילנות מעלי' ליה חד דרגא וכמ"ש כן בשייר לפניו ב' אילנות מעלי' ליה בחד דרגא וכמ"ש לפני זה וק"ל:
(א) וכן אם שייר ב' אילנות בפ' המוכר את הבית דף ע"א אמר ר"ה אע"ג דאמרו רבנן הקונה שני אילנות בתוך של חבירו הרי זה לא קנה קרקע מכר קרקע ושייר שני אילנות לפניו יש לו קרקע אפי' לר' עקיבא דאמר מוכר בעין יפה מוכר הני מילי גבי בור ודות דלא קא מכחשי בארעא אבל אילנות דקא מכחשו בארע' אם אית' דלא שייר לימא לי' עקור אילנך שקול וזיל וכתבו תו' ז"ל לימא לי' עקור אילנך פי' הקונטרס לכשיבש ותימה דמה הוכחה זה דמנ"ל שאינו רוצה לעולם להסתלק מן הקרקע ואין ה"נ דמצי א"ל עקור אילנך לכשיבש:
ובחדושי הרמב"ן שם לימא לי' עקור אילנך איכא דאמרי דלאו דוקא אלא לכשימותו לא יטע אחרים תחתיהם שהרי שנינו קנה שניהם לא קנה קרקע ואם מתו אין לו קרקע אלמא מחיים לא מצי אמר עקור אילנך וכן פי' הרב ר' שמואל ז"ל ואיכ' דאמרי דשאני התם דאילנות מכר לו ולא עצים ואי מצי אמר לי' עקור אילנך שקול וזיל עצים נינהו אבל הכא כיון דסבר ר' עקיבא מוכר בעין יפה מוכר ואי לא שייר קרקע לפניו אמרי' לעצים שיירינהו דהא לא שייר בקרקע כלום עכ"ל וביאור הדברים דכל שאומר בפירוש אילן זה אני מוכר תו לא מצי לעוקרו מחיים דהא אילן מכר ולא עצים אבל מכר קרקע ושייר אילנות לפניו דלא אמר בפירוש אני משייר אילנות אלא דשיור ממילא הוא דהוי כיון דלא מכר אלא קרקע ואי נימא דמוכר בעין יפה מוכר ולא שייר לעצמו קרקע א"כ לעצים שיירינהו ויכול לעוקרו גם מחיים. אלא דאכתי תיקשי כיון דאין הוכחה אלא דלאו לעצים שיירינהו דא"כ יאמר לו עקור אילנך מחיים אכתי היכי מוכח מזה דשייר קרקע אפילו לכשיבש האילן ובש"ס משמע דיש לו קרקע ליטע אחרים תחתיהן נראה לפי מה דמסקינן בפ' הספינה (דף פ"א) בקונה שני אילנות דספוקי מספקא לן אם קנה קרקע ומשום הכי קונה שני אילנות מביא ואינו קורא וכן פסק הרמב"ם פ"ד מבכורים וע"ש וא"כ בקונה מספיקא לית ליה קרקע דמוקי לה בחזקת בעלים הראשונים אבל בשייר שני אילנות המוכר מוחזק ומספיקא אוקי בחזקת בעלים הראשונים וכי היכא דבשלשה אילנות אית ליה למוכר קרקע בשייר לפניו דבשלשה ששייר לא מיבעיא דודאי אית ליה קרקע ה"ה בשני אילנות דמספיקא אית ליה דין שלשה אלא דלא נימא דמשייר לעצמו אין לו דין אילן כלל אלא לעצים שיירינהו ודוקא אילנות אית להו קרקע אבל משייר לעצים אין לו דין אילן לזה קאמר דא"כ לימא לי' עקור אילנך מחיים וכיון דע"כ לאילן שייר ממילא אית ליה קרקע מספיקא וכמ"ש ובזה מדוקדק דאמרו שייר שני אילנות לפניו דבאילן א' נהי דלאו לעצים שייר אכתי אין לו ליטע אחר תחתיו:
ובסוגיא שם פריך מהא דתנן ר' שמעון אומר המקדיש את השדה לא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן השקמה ותני עלה אמר ר' שמעון מ"ט הואיל ויונקין משדה הקדש ואי ס"ד שיורי שייר מנפשי' ינקי וכתבו תוס' תימא דהא גם אי לאו רב הונא נמי יש לו קרקע כל ימי חיותו ומדנפשי' ינקי עיין שם ולפמ"ש הרמב"ן ניחא דאי לאו רב הונא אמרי' דלעצים שייר אבל השתא דאמר רב הונא דע"כ לאו לעצים שייר ומש"ה בשני אילנות כיון דלאילנות שייר ממילא יש לו קרקע כמו בשייר שלשה וא"כ כיון דאילן שייר עכ"פ באילן א' נמי יש לו קרקע כל ימי חיותו ודוק: