שולחן ערוך חושן משפט רב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך חושן משפט · רב · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

המקנה קרקע ומטלטלין באח' כיון שקנה הקרקע באחד מדרכי הקנייה נקנו המטלטלין עמהם בין שהיו שניהם במכר או במתנה בין שמכר מטלטלין ונתן קרקע בין שמכר קרקע ונתן מטלטלים כיון שקנה קרקע קנה המטלטלים

וי"א דאפילו הקרקע בשכירות ומטלטלין במתנה (ר"י נ"י ח"ב):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

המקנה קרקע ומטלטלין כאחד:    כצ"ל ודלא כס"י דכתבו כאן תיבת או:

נקנו המטלטלין עמהן:    ל' משנה וגמרא נכסים שאין להם אחריות (דהיינו מטלטלים) נקנין עם נכסי' שיש להן אחריות בכסף ובשטר ובחזקה ובפ"ק דקידושין ילפי' לה מדכתיב (דברי הימים ב' סי' כ"ב) בבני יהושפט ויתן להן אביהן מתנות רבות כסף וזהב ומגדנות עם ערי' בצורו' ביהודה דר"ל דנתן להם המטלטלי' בקנין אגב הערים שנתן להם ומינה מה התם מטלטלי דלא ניידי אף כל דוקא מטלטלי דלא ניידי לאפוקי עבדי' אגב קרקע דבהו בעינן דוקא שיעמדו בתוכו ויקנהו אגב קרקע וכמ"ש בסמוך:

ש"ך - שפתי כהן

(א) המקנה קרקע ומטלטלין כו'. ע' בתשוב' ר"ש כהן ס"ג סי' ה' וע' בתשו' מהר"י לבית לוי סי' ל"ו תמה על ר"ש כהן ע"ש:


(ב) וי"א דאפי' הקרקע בשכירות כו' וכן מוכח בש"ס פ"ק דמציע' (דף י"א ע"ב) ופ"ק דקדושין (דף כ"ז ע"א) ומוכח התם דקרקעות במכר ומטלטלי במתנה נלמד מקרקע בשכירות ומטלטלין במתנה וא"כ דברי הר"ב שכ' דין זה בלשון ויש אומרים צ"ע דהא אדרבה דין זה פשוט יותר וכתב עוד ר' ירוחם שם וקרקע מושאל ומטלטלי' במתנה יש מי שכ' דלא קנה ומדברי התוס' נראה דקנה עכ"ל ומביאו ב"י וד"מ ולא ידעתי למה יגרע שאל' משכירות וכן מוכח להדיא מדברי התוס' פ"ק דמציעא דף י"א ע"ב ומדברי הרא"ש שם גבי עובדא דר"ג וזקני' דקרקע מושאל ומטלטלי' במתנה קנה כמו בשכירות ומביאם ב"י לעיל סי' קצ"ה ס"ס י"ב ע"ש:



באר היטב

(א) כאחד:    עיין בתשו' רש"ך ס"ג סי' ה' ועיין בתשו' מהר"י לבית לוי סי' ל"ו שתמה על רש"ך ע"ש. ש"ך.


(ב) וי"א:    וכן מוכח בש"ס פ"ק דב"מ ופ"ק דקדושין ומוכח התם דקרקע במכר ומטלטלי במתנה נלמד מקרקע בשכירות ומטלטלים במתנה וא"כ צ"ע על הרמ"א שכת' דין זה בלשון וי"א דאדרבה זה פשוט יותר וכתב עוד ר' ירוחם דקרקע מושאל ומטלטלין במתנה יש מי שכתב דלא קנה ומדברי התוספות נראה דקנה עכ"ל ומביאו ב"י וד"מ ולא ידעתי למה יגרע שאלה משכירות וכ"מ להדיא מדברי התוספות פ"ק דב"מ ומדברי הרא"ש שם גבי עובדא דר"ג וזקנים דקרקע מושאל ומטלטלין במתנה קנה כמו בשכירות וכ"כ הב"י בסי' קצ"ה סוף סעיף י"ב ע"ש. שם.



קצות החושן

(א) הקרקע בשכירות ומטלטלין במתנה. וכ' רי"ו נ"י ח"ב וקרקע מושאל ומטלטלין במתנה יש מי שכתב דלא קנה ומדברי תוס' נראה דקונה עכ"ל והובא בב"י וד"מ. ובש"ך כ' ולא ידעתי למה יגדע שאל' משכירות וכן מוכח להדיא מדברי התוס' פ"ק דמציעא דף י"א ע"ב ומדברי הרא"ש שם גבי עובדא דר"ג וזקנים דקרקע מושאל ומטלטלין במתנה קנה כמו בשכירות עכ"ל ואינו קושיא דודאי שני ושני שאלה משכירות דאשכחן לענין חליפין דבשכירות מהני ושאלה אינו נקנה בחליפין וכמ"ש הב"י בסי' קצ"ה בדברי הטור שכת' בשם אביו הרא"ש דשאל' אינה נקנה בחליפין ולא כתב נמי שכירות כמ"ש תו' דשכירות נמי אינה נקנה בחליפין ומשום דהרא"ש לא כתב אלא בשאל' ע"ש א"כ יש לו' דה"ה לענין אגב דשכירות נקנה אגבו מטלטלין ולא אגב שאלה וכיון דגבי עובדא דר"ג וזקנים לא תני אלא ומקומו מושכר אינו מוכח משם דמהני אגב בשאל' והכי אשכחן בשכירות ליומא ממכר וכמ"ש הב"י בסי' שי"ג. ואע"ג דהש"ך שם העלה דלא אמריכן שכירות ליומא ממכר אלא לענין אונאה אפ"ה מודה דודאי עדיפא שכירות משאלה וזה פשוט:

ומ"ש הש"ך דכן מוכח מדברי הרא"ש גבי עובדא דר"ג וזקנים והיינו מדכתב הרא"ש להקשות למה נתקבלו שכר זה מזה הי' לו להשאיל בקנין סודר. ואינו ראיה דשם הקשה הרא"ש בסוגיא דב"מ ושם מפרש לה מטעם חצר וגבי חצר מהני אפי' שאילה אבל בתורת אגב אפשר לומר דשאלה לא מהני ומ"ש רי"ו דמדברי תוס' נראה דקנ' היינו משום דבתוס' הקשו קושיא זו דהיה להם להשאיל שם בקידושין דף כ"ז שם אזלא הסוגיא לפרשו בקנין אגב א"כ משמע דאפילו בתורת אגב שאלה נמי מהני אבל מדברי הרא"ש אינו נשמע דהרא"ש הקשה קושיא זו בסוגיא דפ"ק דב"מ שם דתורת חצר ודאי מהני אפי' בשאילה וכן משמע לשון הרא"ש שם פ"ק דב"מ שהקשה למה לא השאיל להם בק"ס כהאי דר"פ הזורק דתיזול ותיחוד ותפתח ע"ש ומשמע דבתורת חצר הוא דקשיא ליה ואינו ראיה לאגב:





▲ חזור לראש