הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן רב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן רב[עריכה]

[שו"ע] כיון שקנה. נ"ב ואם נמצאת השדה גזולה. י"ל כיון דאם חזר ולקחה מבעלים הראשונים קנה זה נקנה המטלטלי' אג"ק. ע' קצה"ח סי' ס"ו ס"ק י"ד. ואם הי' לו קרקע במתנה על מנת להחזיר יכול להקנות בקרקע זו לאחרים מטלטלי' אגב קרקע שיטה מקובצת ב"ב דף מ"ד ד"ה ש"מ דאקנה בשם עליות דרבינו יונה ועיין מ"ש בגליון סי' ס' ס"א:

[ש"ך אות ב] וכן מוכח בש"ס. נ"ב עיין תשובת מהרי"ט ח"ב סימן פ"ג:

[ש"ך בא"ד] וכן מוכח להדי'. נ"ב אין זה הוכחה גמורה די"ל דקושי' תוס' והרא"ש לפי"מ דקאמר בב"מ דבקנין חצר הקנה להם הו"ל להשאיל מקומו וכן כתב הר"ש פ"ז דדמאי על קושי' תוס' וכ"ת דשדה בשאלה ומטלטלי בנתינה לא מקנה אגבה הניחא למ"ד מטלטלי אגב קרקע הקנה להם אבל לר"א לא שייך למימר הכי דקני מטעם חצר עכ"ל:

[שו"ע] אגב קרקע אפי' הי'. נ"ב ואגב תלוש ולבסוף חברו כתב רש"י בב"ק ק"ד דכקרקע דמי וקונין אגבי מטלטלי'. ועיין רש"י סוכה ל"א ד"ה מחלוקת. ועיין לעיל סי' צ"ה ס"א בהגה:

[הגה] ויש חולקי'. נ"ב וכן בסי' שפ"ח ס"א וס"ז וסי' ש"צ ס"ב וס"ז וסס"י שצ"א וסי' ת"י סי"ב וסי' תי"ד ס"ח בכל אלו כתב המחבר דתפיסה מהני והרמ"א כתב עלה ויש חולקי'. ואולם בסי' רמ"ח ס' י"א סתם הרמ"א כמחבר (ושם בש"ך ס"ק ז' תמה ע"ז) וכן בסי' שס"ב ס"ו ובסס"י שס"ג וביו"ד סי' רס"ז ס' ל"ט בכל אלו סתם כמחבר וביו"ד שם ס"פ כתב הרמ"א וי"א דמהני בי' תפיסה עיי"ש. ומדברי הרמ"א לקמן סי' ש"צ ס"ז מבואר דאפי' אם מסייע להתופס ספק ספיקא לא מהני כמ"ש בגליון שם:

[שו"ע] הקנה שדה. נ"ב שליח שמכר מטלטלי' של המשלח והקנה אותם אג"ק שלו י"ל דמהני:

[שו"ע] אין קרקע. נ"ב אם הקנה לו ד"א בק"ס וא"ל שאגב ד"א אלו יקנה קרקע אחר קני דמקנה לו בק"ס הד"א והקרקע אחר בב"א תשובת מבי"ט ח"א סי' רמ"ט:

[שו"ע] נקנה אגב קרקע. נ"ב עיין תשו' תשב"ץ ח"ד חוט המשולש הטור השני סי' כ':

[סמ"ע אות יז] דומי' דערים. נ"ב הוא שפת יתר למאי דקיי"ל עבד' כמטלטלי' דמי במילי דרבנן וכמ"ש הסמ"ע ס"ק ט"ו ממילא אין קונין מטלטלי' אגב עבדים:

[סמ"ע אות כ] דעת בפני עצמו. נ"ב קשי' לי הא הרא"ש הוא דכתב דבעי' ג"כ ישן והא הרא"ש פ"ק דמציעא פסק כר"פ שדעת אחרת מקנה קונה אף בחצר שאינו משתמר. וכן קשה על פסקי המחבר דלקמן סי' רס"ח ס"ד סתם דאפי' בדעת אחרת מקנה אפי' רץ אחריו ואין מגיעים א"כ אמאי הי' צריך כאן ישן. ולמ"ש בגליון בשם הדרישה ניחא הכא ודו"ק:

[שו"ע] כפותה קנה. נ"ב עיין מ"ש לעיל בגליון סי' קצ"ז ס"ג:

[סמ"ע אות כז] דהוא מקרי מ"ק. נ"ב עיין לקמן סי' רמ"ג סעי' כ"ד:

[שו"ע] לא קנה. נ"ב זהו דעת תוס' והרא"ש בסוגיין ומטעם דלא דמי משיכות להדדי וכמ"ש בסמ"ע. וכ"כ הנ"י ובפ' הספינה כתב הנ"י דודאי אי א"ל משוך וקני ומשך ע"י הבהמה קני כמו בקופה רק בסוגי' מיירי בא"ל קני כלים אגבה דקפיד שיקנה מטעם חצר. וכ"כ בחי' הרמב"ן לב"ב עיי"ש: