שולחן ערוך חושן משפט קצ ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · קצ · ב · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

בכסף כיצד מכר לו בית או שדה ונתן לו כסף שוה פרוטה קנה ואין אחד מהם יכול לחזור בו ואפילו נתן לו הכסף ע"מ שיחזירהו לו קנה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ונתן לו כסף שוה פרוטה:    דפחות מפרוטה אין חשיבות לקנות בו ואיירי דוקא כשנתן לו השוה פרוטה על דמי הפרעון והשאר זקף עליו במלוה או לא עייל ונפיק אזוזי וע"ד שנתבאר בסי' זה בס"י וקיצר כאן וסמך אמ"ש אחר זה או כשכל שיווי המקח אינו אלא פרוטה אבל אין לומר דלא איירי כאן בכסף שנותן בשביל שיווי המקח אלא שנותן לו פרוטה שבפרוטה זו נשתעבדו זה לזה זה לקנות וזה למכור ושאין א' יכול לחזור בו דומיא דקנין שטר וחזקה וק"ס דז"א דהא קנין כסף נלמד משדה עפרון וכסף הנזכר בשדה עפרון הי' דמי שווי השדה ועפ"ר:

ע"מ שיחזירהו לו:    דמתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה וקנין בכל דבר חוץ מקדושי אשה וכמ"ש בא"ע סי' כ"ט ע"ש:

ש"ך - שפתי כהן

(א) בכסף כיצד כו' בש"ס פ' האיש מקדש (דף מ"ו ע"א) מבואר דכי היכי דאמרינן (בא"ע סי' כ"ח) דהמקדש במלוה אינה מקודשת משום דמלוה להוצאה ניתנה ה"ה הקונה במלוה אינו קנין מהאי טעמא וכ"כ הבעל העיטור באות אגב דף ז' ע"ד וכ"כ הריטב"א בקידושין וכתב שכן אמרו בירושלמי ר' חייא בשם ר' יוחנן קדושי מלוה בקרקעות לא קנה ובמטלטלין אין מוסרין אותו למי שפרע וע"ש וכ"כ הרא"ש פ"ק דקידושין ועיין בפרק שנים אוחזין בתוס' דף ט"ז ע"א ד"ה האי שטרא ובחדושי מהר"ש אידלש שם ודו"ק. מעשה בא לפני בראובן שקנה קרקע משמעון ולא החזיק בה רק שנתן לו ממרנ"י שיש לו על לוי בדמי הקרקע ויש שהיו רוצים לומר כיון דשטרות אין גופן ממון ואין בהם דין אונאה ושומרין ושאר דברים אין המקח נקנה בהם ופסקתי דנקנה המקח בנתינת ממרנ"י זו ואינו יכול לחזור בו וראיה ממאי דגרסינן בפ' האיש מקדש (סוף דף מ"ז) התקדשי לי בשט"ח ר' מאיר אומר מקודשת וחכ"א אינה מקודשת וקאמר התם דפליגי בדשמואל דאמר המוכר שט"ח לחברו וחזר ומחלו מחול ואי בעית אימא דכ"ע אית להו דשמואל והכא באשה קמפלגי מר סבר אשה סמכה דעתה מימר אמרה לא שביק ליה לדידי ומחל ליה לאחריני ומר סבר אשה לא סמכה דעתה ע"כ הרי דאפי' אשה מתקדשת בממרנ"י כזו דע"כ לא פליגי אלא דלא סמכה דעתה וסברה דלמא מחיל וע"כ נהי דקי"ל דבקדשה בשט"ח דאחרים הוי ספק קידושין וכמו שנתב' אבל היכא דלא שייך האי טעמא מקודשת בודאי וא"כ בממרנו' שאינו יכול למחול דנכת' לכתחלה לשם מוציא זה וכמו שנתבאר לעיל סי' ס"ו סעיף א' א"כ מקודשת בודאי וא"כ פשיטא דה"ה במכר קנה וכדאיתא פ"ק דקדושין דהיכא דבמכר לא קנה באשה אינה מקודשת ואע"ג דשטרות אמעטי מקראי משבוע' ואונאה ושאר דברים מטעם דאין גופן ממון והאי טעמא שייך נמי בממרנו' מ"מ לענין קדושין ומקח וממכר לא שייך ה"ט אלא תליא בכיון דאית לי' הנא' גמרו ומשעבדי נפשייהו מיהו אם היה נותן לו שט"ח על לוי בדמי הקרקע באופן שיכול לחזור ולמחלו לא היה נקנה לו הקרקע כלל ואע"ג דבקידושין הוי קידושי ספק בכה"ג במקח לא נקנה וליכא ספיקא וכדמשמע לישנא דש"ס והכא באשה קמפלגי וכן פרש"י התם להדיא וז"ל והכא באשה קמפלגי כלו' אם היה מקנהו קרקע בדמי שטר זה ודאי לא קנה המלוה את הקרקע דלא סמכה דעתיה דבעל הקרקע אבל באשה סבר ר"מ דסמכה דעתה דכיון דאיתתיה אנא לא שביק דידי ומחיל לאחריני ע"כ וליכא למימר דהיינו למאן דלא דאין דינא דגרמי אבל לדידן סמכא דעתיה דאמר מסתמא לא מחיל דאי מחיל יתחייב לשלם מדינא דגרמי דהא קאי התם אליבא דר"מ ור"מ הוא דדאין דינא דגרמי בהגוזל קמא (ד' ק') ועוד דהא הר"ן נמי כ' בפ' האיש מקדש ובמלוה בשטר אע"פ שהקנהו לו בכתיבה ומסירה אינה מקודשת דכיון דיכול למחול לא סמכא דעתה ובמכר לא קנה עכ"ל והא דבקידושין הוי קידושי ספק היינו משום שמא קי"ל כאידך אב"א בש"ס התם דפליגי בדרבי ורבנן או בדרב פפא וכ"ע אית להו דשמואל ואשה סמכה דעתא אבל באינש אחרינא כ"ע מודו וכדמשמע בש"ס ורש"י דאשה שאני מיהו כ"ז בקרקע אבל במטלטלי לא שייך האי דינא דסמכא דעתי' מ"מ לא עדיף השט"ח ממעות עצמו דאין מטלטלין נקנין במעות אלא במשיכה ולכך כ' רש"י קרקע דוקא וכל זה ברור:


ט"ז

באר היטב

(ב) כיצד:    בש"ס פ' האיש מקדש מבואר דכי היכי דאמרינן דהמקדש במלוה אינה מקודשת דמלוה להוצאה ניתנה ה"ה הקונה במלוה אינו קנין מה"ט וכ"כ העיטור וכ"כ הריטב"א בקידושין וכת' שכן אמרו בירושלמי ר' חייא בשם ר' יוחנן קדושי מלוה בקרקעות לא קנה ובמטלטלין אין מוסרין אותו למי שפרע וע"ש וכ"כ הרא"ש פ"ק דקידושין ועיין בב"מ דף ט"ו ע"א בתו' ד"ה האי שטרא ובחדושי מהרש"א שם ודו"ק עכ"ל הש"ך וכת' עוד וז"ל מעשה בא לפני בראובן שקנה קרקע משמעון ולא החזיק בה רק שנתן לו ממרנ"י שיש לו על לוי בדמי הקרקע ויש שהיו רוצים לו' כיון דשטרות אין גופן ממון ואין בהן דין אונאה ושומרין ושאר דברים אין המקח נקנה בהן ופסקתי דנקנה המקח בנתינת ממרנ"י וא"י לחזור כו' ע"ש שהוכיח כן בראיה מהש"ס.

(ג) פרוטה:    והיינו דוקא בשנתן לו השוה פרוטה על דמי הפרעון והשאר זקף עליו במלוה או לא עייל ונפק אזוזי וע"ד שיתבאר בס"י וקיצר כאן וסמך אמ"ש שם אבל אין לו' דאינו נותן לו בשביל שיווי המקח אלא שבפרוטה זו ישתעבדו זה לזה זה לקנות וזה למכור וכל א' א"י לחזור בו דומיא דקנין שטר וחזקה וק"ס דהא קנין כסף נלמד משדה עפרון ושם היה הכסף דמי שיווי השדה עכ"ל הסמ"ע.

(ד) שיחזירהו:    דמתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה וקנין בכל דבר חוץ מקדושי אשה וכמ"ש באבן העזר סי' כ"ט ע"ש. שם.



קצות החושן

(א) בכסף כיצד עיין ש"ך שהעלה דאם קנה קרקע בשט"ח שיש לו על אחרים דלא קנה דלא סמכ' דעתיה דשמא ימחול דע"כ ל"פ ר"מ וחכמים בקידושי אשה בפ' האיש מקדש אלא באשה סמכה דעתה דסברה לא שבק דידי ומחל לאחריני וכתב שם רש"י ודאי אם הי' מקנהו קרקע בדמי שטר זה ודאי לא קנה וליכא למימר דהיינו למאן דלא דאין דינא דגרמי וכו' דהא קאי התם אליביה דר' מאיר דדאין דינא דגרמי אבל בממרני ודאי קנה זה תורף דבריו וע"ש:

אמנם מדברי התוספות נראה דבקרקע קנה כה"ג ע"ש פרק מי שמת דף קנ"ז דרצו להוכיח דאין המוחל משלם אלא דמים שקיבל מדפליגי ר' מאיר וחכמים בקידשה בשטר בסמכה דעתה אם יתחייב לשלם כל מה שכתוב בשטר ודאי סמכה דעתה דאי מחל משלם וכתבו לדחות משום דאשה בושה לבא לב"ד לתבוע מבעלה ולכך לא סמכה דעתה ע"ש. וא"כ ממילא נשמע גבי קרקע כה"ג קנה בשטר חוב דאין המוכר מתבייש לתבוע ללוקח במה דמחל. וכן נרא' מדברי תוספת פ"ק דמציעא דף ט"ז ד"ה האי שטרא וז"ל במלוה אינו יכול לקנות כדאמרי' בקידושין המקדש במלוה אינה מקודשת ובמכר לא קנה והא דאמר באיש מקדש דף מ"ז ושוין שבמכר קנה היינו במלוה שיש לו על אחרים דאי באשה בענין זה מקודשת לכ"ע אי לאו דאשה לא סמכה דעתה ויראה שיחזור וימחול ע"ש ומשמע דבמכר כה"ג בשט"ח קנה. ומ"ש הש"ך בשם הר"ן פ' האיש מקדש שכתב ובמלוה דאחרים בשטר אינה מקודשת כיון דיכול למחול לא סמכה דעתה ובמכר לא קנה וע"ש. ולפי מ"ש הגירסא בר"ן שם ס"א ובשטר לא קנה אינו דאיה דיש לו' דקאי אקידושין אלא דדברי התו' פ"ק דמציעא קשיא לי דמפרש' ושוין במכר שקנה דהיינו במלוה שיש לו על אחרים ואלו בש"ס שם בקידושין מוקים ליה במילי אוחרי והוא באומר לה התקדשי במנה ונמצא חסר דינר עיין שם:



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש