שולחן ערוך חושן משפט קצח ב

הגבהה י"א שצריך להגביה ג' טפחים ויש אומרים דסגי בהגבהת טפח:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

שלשה טפחים: כדי שיצא מדין לבוד וי"א בהגבהת טפח כיון דהוא בידו הרי היא כאלו ברשותו.

(ג) י"א שצריך להגביה כו' בתוס' פ"ק דב"מ דף ט' סוף ע"ב ובהגהות מרד' שם משמע דחשיב הגבהה כשהוגבה מחמתו דרך עליה אפי' לא תפסו בידו וכן דעת הרא"ש שם וכ"כ ר"י נ"י ח"א אבל בתוס' פ' הגוזל עצים דף צ"ח ע"א משמע דיש להסתפק בדבר וכ"כ בהגהות אשר"י שם וז"ל ר"י מסתפק אם דוקא אדייה אדוייה כשהשפיל אבל אם הוגבה קצת קנייה דה"ל כמו שקליה בידי' או דלמא אין חילוק מהר"י עכ"ל ומיהו בבעלי חיים כתבו גם התוס' בהגוזל דחשיב הגבה' כגון שהוגבהו העופות ע"י שטרף בקן ומיהו אם יורדים ע"י טריפת הקן לא חשיב הגבהה אלא ענייתם דוקא וע"ש ובמע"מ בב"ק כתב דלהרא"ש פשיטא ליה דלא קנייה כשהוגבה בפ"ק דב"מ וכן מסקי התוס' דב"ק ודב"מ עכ"ל המעיין בתו' והרא"ש שם יראה שאינו כן אלא כמ"ש עיין ביש"ש סוף חולין ודבריו צ"ע ועמש"ל סי' רס"ט ס"ה:

באר היטב

עריכה

(ב) להגביה: בתוס' פ"ק דב"מ דף ט' סוף ע"ב ובהגמ"ר שם משמע דחשיב הגבהה כשהוגבה מחמתו דרך עליה אפילו לא תפסו בידו וכ"ד הרא"ש שם וכ"כ ר"י נ"י ח"א אבל בתוספות פ' הגוזל דף צ"ח ע"א משמע דיש להסתפק בדבר וכ"כ בהג"א שם וז"ל ר"י מסתפק אם דוקא אדיוה כו' ע"ש ומיהו בבעלי חיים כתבו גם התוספות שם דחשיב הגבהה אם הוגבהו העופות ע"י שטרף בקן ומיהו אם יורדים ע"י טריפת הקן לא חשיב הגבהה אלא עלייתם דוקא וע"ש ובמע"מ בב"ק כת' דלהרא"ש פשיטא ליה דלא קני כשהוגבה וכן מסקי התוספות דב"ק ודב"מ עכ"ל והמעיין בתוספות והרא"ש שם יראה שאינו כן אלא כמ"ש. עיין ביש"ש סוף חולין ודבריו צ"ע ועמ"ש בסי' רס"ט ס"ה. ש"ך.

(ג) טפח: כיון דהוא בידו הרי הוא כאילו הוא ברשותו. סמ"ע.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}